בש"פ 7365/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בנוגע לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד. המבקש, המייצג את עצמו, מבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי לקבל ערעור שהגיש המשיב על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון. בית משפט השלום דחה תחילה בקשה לעכב את המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיב, לעומת זאת, טען כי החלטת בית המשפט המחוזי צריכה לעמוד על כנה, תוך שימת דגש על עברו הפלילי המשמעותי של המבקש ועל עברו האלים. הבקשה נדחתה. השופט קבע כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי במקרים כאלה ניתנת בדרך כלל רק כאשר קיימות נסיבות חריגות, כגון פגיעה חמורה בזכויות העצור או חוסר התחשבות מספקת בשלום הציבור. השופט לא מצא כל הצדקה לטענותיו של המבקש כי לא ניתנה לו זכות ייצוג או זכות להיות נוכח בדיון, וציין כי היעדרותו של המבקש מהדיון בבית המשפט המחוזי נבעה מבחירתו שלו. כמו כן, הדגישה השופטת את המסוכנות הנשקפת מהמבקש, נוכח נטייתו לאלימות ולאיומים כלפי אנשי משפט, ועברו הפלילי העשיר. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים הייתה מוצדקת וכי אין עילה לערער עליה. החלטה זו מחזקת את חשיבות השמירה על עקרון החוק ואת הרצינות שבה נתפסים איומים על בעלי תפקידים שיפוטיים. המבקש קיבל עידוד למנות סניגור שייצג אותו בהמשך.