ת"א 13329-12-10

תקציר

התובעת, שפלשה לחלקת אדמה הצמודה למפעלם, פנתה למינהל מקרקעי ישראל בבקשה להסדיר חוזה חכירה. רמ"י הסכימה, בכפוף לתנאים מסוימים, ובהם פטור מחובת המכרז, הטעון אישור ועדת הפטור, ותשלום אגרות בגין שלוש השנים האחרונות של עיסוק בלתי מורשה. התובעים טענו כי יש לאשר את בקשתם לחכירה ללא תנאים, החלטת ועדת הפטור אינה חוקית ושכר הטרחה המבוקש אינו סביר. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בתנאי ההשעיה תוך זמן סביר ולא מיצה את כל הליכי ההשגה והערעור על גובה שכר הטרחה. התמהמהות התובעים בנקיטת הליכים משפטיים עד שנים רבות לאחר האירועים פעלה גם לרעתם. יתר על כן, השתלטותם הבלתי מורשית על הקרקע החלה עוד לפני המשא ומתן לחכירה ונמשכה לאורך כל ההליכים המשפטיים, דבר המעיד על יחס אנוכי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין הצדקה לחייב את הנתבעת להתקשר בהסכם שכירות בנסיבות אלה ודחה את התביעה. התובע חויב בהוצאות הנתבע בסך של 40,000 ₪.