ת"צ 1438-05-20

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לתביעה ייצוגית נגד הרשות. התביעה דרשה מהרשות לשלם הפרשי הצמדה וריבית על החזרי מס הבלו, שיחושבו ממועד רכישת הדלק על ידי התובעים. לדברי בית המשפט, הדין החל במקרה זה – סעיף 105(א) – קובע כי הפרשי ההצמדה והריבית יחושבו מיום הגשת בקשת הפשרה, ולא ממועד רכישת הדלק כפי שביקשו התובעים. בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שבחן את כוונת המחוקק ואת תכליתו האובייקטיבית של החוק, ומצא כי יש לראות בהחזר מס הבלו הטבה ולא החזר מס. זאת ועוד, בית המשפט טען כי יישום פרשנותם של התובעים יוביל לתוצאות בלתי סבירות ולא יעלה בקנה אחד עם עקרון גביית המס בפועל. לבסוף, בית המשפט הבחין בין מס הבלו למס המכס, וציין כי שניהם אמנם מסים עקיפים, אך הם משרתים מטרות שונות, ולכן הוראות חוק שונות עשויות לחול על כל אחד מהם. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, והתובעים חויבו בהוצאות הרשות בסך 20,000 ₪.