ע"פ 7228/11

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק הסדר טיעון של שלושה מערערים שתקפו שלושה עוברי אורח בעודם בגילופין. התקיפות התרחשו בסביבות חצות ב-12 בנובמבר 2009. המערער מס' 1, שהיה קטין באותה עת (בן 16 ו-5 חודשים), ניפץ בקבוק בירה על ראשו של עובר אורח אחד ודקר עובר אורח אחר באמצעות הבקבוק השבור. המערערים מס' 2 ו-3, שהיו אף הם קטינים, סייעו וסייעו לביצוע התקיפות. גזר דינו של בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער מס' 1 בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובשתי עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, ואילו המערערים מס' 2 ו-3 הורשעו בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות ובסיוע לחבלה בנסיבות מחמירות. המערערים ערערו רק על גזר הדין שגזר הדין, אותו הטיל בית המשפט מבלי להעלות כל טענה בדבר הרשעתם. המערערים טענו כי בית המשפט המחוזי נתן משקל מופרז לנסיבות חייהם ולהליכי השיקום, ואילו המדינה טענה מנגד כי יש להותיר את העונש על כנו, תוך הדגשת חומרת העבירות. בית המשפט העליון, לאחר ששקל בכובד ראש את מכלול הנסיבות, הכיר בחומרתה של האלימות ובצורך בגמול ובהרתעה. עם זאת, בהתחשב בכך שהמערערים מס' 1 ו-2 היו קטינים בעת ביצוע העבירות, והמערער מס' 3 היה קרוב להיות קטין, קבע בית המשפט כי יש לתת משקל משמעותי לאפשרות שיקומם. לאור הרקע האישי הקשה של המערערים, היעדר רישום פלילי מכביד וההתקדמות שנרשמה בהליכי השיקום שלהם, החליט בית המשפט לקבל את הערעורים ולהקל בעונשים. עונשו של המערער מס' 1 הופחת ל-34 חודשי מאסר, ואילו עונשם של המערערים מס' 2 ו-3 הופחת ל-24 חודשי מאסר. שאר מרכיבי המשפט נותרו ללא שינוי.