עת"מ 1710-02-10

תקציר

העותר ביקש היתר מעיריית אור יהודה להעביר את זכויותיו בנכס לקונה, בקשה שנדחתה על ידי העירייה בטענה שהעותר לא פרע את חובו בארנונה. העירייה טענה כי הודיעה לעותר על חוב זה בשנת 2006, אך העותר טען כי נודע לו על כך לראשונה בשנת 2009. בית המשפט מצא כי גרסת העירייה לאירועים אינה אמינה וקיבל את טענת העותר כי לא נודע לו על החוב עד שנת 2009. משכך, קבע בית המשפט כי דרישת העירייה לפירעון אינה מוצדקת שכן החוב התיישן, ולא ניתן לדרוש אותו לאחר שחלפו שבע שנים ללא כל ניסיון מצד העירייה לגבות אותו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מחדלה של העירייה לפעול והתנהלותה הבלתי סבירה הביאו לכך שהיא אינה יכולה כעת להתנות את מתן ההיתר בתשלום חוב מיושן זה. עוד ציינה השופטת כי הרוכש, שלא היה צד לסכסוך, ייפגע באופן בלתי הוגן אם ימשיך לעכב את ההיתר. לפיכך, העתירה התקבלה, והעירייה הונחתה להנפיק לעותר תעודה לרשם המקרקעין, תוך נשיאה בהוצאות העותר, לרבות שכר טרחת עורך דין.