ת"א 11676-05-18

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש התובע, אבידן בנקס, נגד הנתבע, צביקה פרץ, בגין התבטאויות מכפישות שפורסמו באתר האינטרנט של האחרון. הפרסום המדובר כינה את התובע "נוכל" ופירט את מה שהנתבע תפס כהתנהגות לא מקצועית במהלך יחסי העבודה ביניהם. התובע תבע פיצויים בסך 150 אלף שקל, בטענה כי הפרסום פגע בשמו הטוב. בית המשפט פתח בקביעה כי הפרסום מהווה לשון הרע כהגדרתה בחוק, תוך שהוא דוחה את טענות הנתבע כי מדובר בעניין של מה בכך או בהבעת דעה לגיטימית. השופט הדגיש את אופיים המזיק של פרסומים מקוונים המתפשטים ומתמשכים בקלות. באשר לטענת הנתבע כי הפרסום היה אמת, העדיף בית המשפט את גרסת התובע לאירועים, וקבע כי הנתבע היה מרוצה מעבודתו של התובע ואף שילם לו בונוס. פסק דינו הקודם של בית המשפט לתביעות קטנות, שהורה לתובע להשיב חלק מהתמורה, לא שינה מסקנה זו. השופטת דחתה גם את הטענות לתום לב וסבירות באמיתות הפרסום, והצביעה על השפה הקשה בה נעשה שימוש ועל הימנעותה של הנתבעת מהסרת הפרסום לבקשת התובע. בקביעת הפיצויים שקל בית המשפט את מטרות דיני לשון הרע ואת פוטנציאל החשיפה לפרסום באינטרנט. הנתבע חויב לשלם לתובע 30,000 ₪, בצירוף הפרשים צמודים וריבית ממועד הגשת התביעה, וכן 5,000 ₪ הוצאות משפט. פסק דין זה, מיום 01/02/2022, משמש תזכורת להשלכות המשפטיות של פרסומים מכפישים ברשת ולחשיבות אימות המידע טרם פרסומו.