ת"א 12527-07-20

תקציר

בית המשפט קבע כי על חסן לשלם לעדנאן 240,000 שקלים חדשים, שכן חסן הודה כי קיבל סכום זה אך לא הוכיח כי העביר אותו לחברה כפי שנטען. עוד קבע בית המשפט כי חסן אינו נדרש להעביר לעדנאן 10% ממניותיו בחברה או מחצית מרווחיו בחברה, ואף לא הוכיח את זכותו לקבלן. לגבי חוב נתבע של 246,000 דולר, בית המשפט מצא כי מסמך המבטל חוב זה תקף וחתום על ידי שני הצדדים, ולכן גם חוב זה אינו נדרש לתשלום. גם הטענה כי חסן לווה 50,000 דולר מעדנאן באופן אישי לא הוכחה, שכן ההעברות היו בין חברות ולא בין שני האנשים. כל טענותיו הנגדיות של חסן נדחו אף הן; עדנאן לא העביר באופן בלתי חוקי את מניותיו של חסן וחסן לא הוכיח כי העביר מניות לעדנאן בנאמנות. בנוסף, טענותיו של חסן להכנסות משכירות מבניין ולשווי השקעתו בבניין לא נתמכו בראיות מספיקות. ככלל, התביעה העיקרית התקבלה באופן חלקי, והתביעה שכנגד נדחתה; בית המשפט הורה לחסן לשלם לעדנאן 240,000 שקלים חדשים וכן שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עורך דין, בעוד שלא ניתן צו להוצאות בגין התביעה שכנגד בשל אי שיתוף הפעולה של עדנאן.