ת"א 5293/08

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין שתי חברות בנייה, התובעת והנתבעת. התובעת, חברה גדולה ומוכרת הפועלת בעיקר בדרום, שכרה את שירותיו של הנתבע לביצוע עבודות גמר באתר בנייה באזור, שם שימש התובע כקבלן מבצע עבור יזם הפרויקט. ההסכם בין הצדדים קבע את התמורה שתשלם התובעת לנתבעת, את מועד תחילת העבודה ואת מועד השלמתה. מיד לאחר תחילת העבודות, התלונן התובע על קצב העבודה האיטי של הנתבעת ועל כוח האדם המצומצם שהובא לאתר הבנייה, אשר לטענתו שיבש את לוח הזמנים של העבודה ופגע בשמה הטוב של התובעת. למרות טענות אלה, המשיכה התובעת לעבוד עם הנתבעת עד לסיום ההסכם כחודשיים וחצי לאחר תום מועד ההשלמה שנקבע בתחילה. לאחר מכן הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת, בה ביקש לקבל פיצויים בגין הפרת חוזה, לרבות הוצאות שנגרמו להשלמת הפרויקט ופגיעה במוניטין, אשר העריכה התובעת למעלה מ-4 מיליון ₪. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה שכנגד, וטענה כי התובעת הפרה את ההסכם בכך שהוציאה אותם מהפרויקט ללא סיבה וללא הודעה מוקדמת. לטענת הנתבעת, נותרו להם רק עבודות קלות להשלים, שניתן היה לסיים בתוך כשלושה שבועות. הנתבעת ביקשה לקבל בחזרה את יתרת התמורה על פי ההסכם, וכן סכומים נוספים בגין עבודות נוספות שבוצעו, עשיית עושר שלא כדין ופיצויים עונשיים, בסך כולל של למעלה מ-3 מיליון ₪. בית המשפט מצא כי בעוד הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא עמדה במועדי העבודה וסירבה להיענות לדרישות התובעת, החלטת התובעת לסיים את ההסכם לקראת סוף הפרויקט מעידה על חוסר תום לב. עוד קבע בית המשפט כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת הנזקים הנתבעים בתביעה העיקרית. באשר לתביעה שכנגד, קבע בית המשפט כי הנתבעת אכן הפרה את ההסכם אך גם התנהלותה של התובעת תרמה לסכסוך. בית המשפט קיבל חלקית את התביעה שכנגד, והורה לתובעת לשלם לנתבעת סכומים שונים, לרבות יתרת התמורה בגין העבודה שבוצעה, פיצוי גלובלי בגין עבודות יולי, עבודות נוספות, עבודות רצפת עמודים, השבת השעבוד, עליית מחירים וריבית. עם זאת, בהתחשב בכך ששני הצדדים הפרו את ההסכם, פסק בית המשפט לנתבע הוצאות מתונות ושכר טרחת עורך דין בסך 45,000 ₪. בסופו של דבר נדחתה התביעה העיקרית, והתובע חויב לשלם לנתבעת סך של 629,389 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה ועד למועד התשלום בפועל. סכום זה הוגדל עוד יותר ל-680,958 ש"ח כדי לכלול את ההוצאות שנפסקו ושכר טרחת עורכי דין.