בש"א 6428/12

תקציר

פסק הדין הנדון הוא ביחס למחלוקת על דרך ההליך הראויה לערעור על החלטה לזמן יחיד לחקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות. המערער הגיש מלכתחילה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להורות לו להתייצב לחקירה, אך כבוד הרשם דחה אותו בקובעו כי יש להגיש את הערעור כבקשת רשות ערעור. החלטת הרשם הייתה כי חקירות לפי סעיף 288 מתנהלות בדרך כלל במסגרת בקשת רשות ערעור, למעט במקרים בהם המפרק מערער על החלטה הדוחה את בקשתו לחקירה. מאחר שההחלטה להורות לאדם להתייצב לחקירה רק מתחילה את הליך החקירה, היא נחשבת להחלטת ביניים, ולכן יש לערער עליה ככזו. המערער טען כי החלטת הרשם נוגדת את הפסיקה בדבר ההבחנה בין פסק דין להחלטה אחרת, אך השופטים אישרו את פסיקת הרשם. הם הסכימו כי ההחלטה להורות על התייצבות לחקירה אינה פסק דין, שכן היא אינה מכריעה במחלוקות בין הצדדים, אלא מהווה שלב בתהליך בירור הסעד המבוקש. זאת ועוד, פסיקה קודמת שתמכה בטענת המערער נבדלה מהמקרה הנוכחי, שכן מדובר בהחלטות הדוחות בקשות לחקירות, המביאות לסיומו של הליך החקירה. בסופו של דבר, הסכימו השופטים עם פרשנות הרשם לחוק ודחו את הערעור, ובכך חיזקו את הדרישה להגיש בקשת רשות ערעור במקרים מסוג זה.