ע"א 7599/18

תקציר

במקרה הנדון, נדחתה טענת המערער על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהביא לדחיית ערעור זה. המערער, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2006, הגיש תביעה בשנת 2013, ערב תום תקופת ההתיישנות. עם זאת, התביעה נדחתה פעמיים בבית משפט השלום בשל חוסר מעש. המערער טען כי קיבל את פסק הדין לפיטורים בסוף שנת 2016, דבר שסיבך את יכולתו להגיש מחדש במגבלות החוק. הוא טען כי מצבו החמיר שנים לאחר התאונה וציין הוראות חוק להארכת תקופת התביעה. עם זאת, טענות אלה נדחו מחוסר ראיות ומטעויות פרוצדורליות, כגון אי מתן מענה הולם לטענת ההתיישנות בבית המשפט. גם טענות על הצעת פשרה ונזקים שהתבררו רק שנים לאחר מכן לא זכו לתמיכה. יש לציין כי בית המשפט מצא סתירות בעדותו של המערער בנוגע לקבלת פסק הדין, כאשר ראיות מהימנות מלמדות כי קיבל הודעות בחודש ינואר 2016. כתוצאה מכך, תקופת ההתיישנות פקעה עד למועד הגשת תביעה חדשה בפברואר 2017. ממצאי המהימנות והקביעות העובדתיות של בית משפט קמא אושרו, הביאו לדחיית הערעור ולהטלת קנס בסך 10,000 ₪ על המערער בגין הוצאות המשיב.