ת"א 47205-12-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת פסק הדין:** ת"א 47205-12-22 קל אל נכסים בע"מ ואח' נ' דירות עם בע"מ ואח' **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בירושלים **כבוד השופטת:** שירלי רנר **תאריך מתן פסק הדין:** 16 באוקטובר 2025 **רקע משפטי:** התביעה דנן הוגשה במטרה לבטל פסק דין חלוט שניתן ביום 8.11.2017 בתיק אחר (ת.א. 56366-09-14 ארנסון בע"מ ואח' נ. שאלתיאל ואח'), בטענת תרמית. פסק הדין המקורי עסק באכיפת הסכמי פשרה שנחתמו במסגרת הליך קודם (ת.א. 4308/02) בין יזמי "פרוייקט השוקניון" ברחוב אגריפס בירושלים לבין רוכשי יחידות בפרויקט. לאחר שהפרויקט נכשל, הוגשו תביעות על ידי הרוכשים, והסכמי הפשרה נחתמו כנגד תשלום לרוכשים, תוך התחייבותם של האחרונים להצטרף למכירת שטחי היזמים לצד ג'. הליך הכינוס בשנת 2011 הוביל לאישור מכר הנכסים לחברת "דירות עם בע"מ". התביעה לאכיפת הסכמי הפשרה הוגשה לאחר סירוב בעלי היחידות לשתף פעולה במכירה. בפסק הדין המקורי, מיום 8.11.2017, נקבע כי יש לאכוף על הנתבעים את הסכמי הפשרה, וכן נקבעה תמורת המכירה בהתאם לשומה שהוגשה. ערעורים לבית המשפט העליון ובקשה לדיון נוסף נדחו. **טענות התובעים (קל אל נכסים בע"מ ואח'):** * התביעה להגשת פסק הדין המקורי בתיק 56366-09-14 נבעה מכך שהתביעה המקורית הוגשה בהיעדר ייפוי כוח מטעם אחד התובעים באותו הליך, מר יוסף ריכטר. * לטענתם, הדבר נודע להם לאחרונה בפגישה חברתית עם מר ריכטר, אשר טען שכלל לא ידע על הגשת התביעה בשמו, כי לא נתן כל ייפוי כוח, וכי לא היה לו אינטרס להגיש את התביעה. * התובעים טוענים כי הגשת התביעה ללא ידיעתו והסכמתו של מר ריכטר מהווה תרמית, וכי בהיעדר "אחד משלושת הרגליים" של פסק הדין (שלושה תובעים), דינו של פסק הדין להתבטל. **טענות הנתבעת (דירות עם בע"מ):** * יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר עילה, שכן לא הוכחה תרמית, וגם אם הייתה, תוצאות פסק הדין אינן נובעות ממנה. * לטענתם, מר ריכטר לא טען שלא ידע על התביעה בזמן אמת או שלא נתן ייפוי כוח. * צירופו של מר ריכטר כתובע בהליך המקורי לא היה מהותי להחלטת בית המשפט, והקביעות המהותיות לא התבססו על מעמדו. * טענות התובעים היו צריכות להיות מועלות זמן רב קודם לכן, ולא בדיעבד. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סופיות הדיון מול שיקולי צדק:** בית המשפט הדגיש את העיקרון החוקי המגביל את האפשרות ל"משפט חוזר" בהליכים אזרחיים, בניגוד להליכים פליליים. עם זאת, הכירה הפסיקה בסמכות טבועה של בית משפט אזרחי לבטל פסק דין חלוט במקרים חריגים, כאשר שיקולי צדק גוברים על שיקולי מעשה-בית-דין. מדובר במקרים של תרמית. 2. **ביטול פסק דין מחמת תרמית - כללים מחמירים:** הובהר כי ביטול פסק דין חלוט בטענת תרמית הוא הליך נדיר, הכפוף לכללים ותנאים מחמירים, על מנת לאזן בין העיקרון של סופיות הדיון לבין שיקולי צדק. התנאים כוללים: * **אמינות לכאורה או משקל ממשי של הראיות המבססות את טענת המרמה.** * **חיוניות הראיה:** האם טענת המרמה עשויה להביא לתוצאה שונה בדיון מחודש. * **השאלה האם ניתן היה לגלות את הראיה במהלך ההתדיינות הראשונה:** משקל משני, אך עדיין רלוונטי. 3. **נטל הוכחה כבד:** נקבע כי נטל הראיה על המבקש לבטל פסק דין חלוט בטענת תרמית הוא נטל כבד. **ניתוח הראיות וההכרעה:** * **עדות מר יוסף ריכטר:** בית המשפט מצא את עדותו של מר ריכטר כמהימנה לחלוטין. מר ריכטר העיד כי אינו זוכר שהגיש תביעה בשנת 2014, כי לא נתן ייפוי כוח, וכי לא היה מודע לניהול ההליך. הוא אף סיפק הסבר לכך, לפיו אירוע חתימה על ייפוי כוח הוא קצר, ובעובדה שמדובר באירוע מלפני שנים רבות, קשה לו לזכור זאת. * **סתירה בעדות מר ריכטר:** עם זאת, מר ריכטר אישר כי יוצג בעבר על ידי משרד עורכי הדין שייצג את הנתבעת בהליך המקורי, בלמעלה מעשר תביעות. הוא אף אישר חתימתו על ייפוי כוח אחד כדוגמה, והודה כי סביר שהעיר הערות למסמכים משפטיים. על רקע זה, בית המשפט הסיק שחוסר היכולת לזכור חתימה ספציפית על ייפוי כוח אינו מוכיח בהכרח שלא נחתם, ואינו שקול לאמירה שהוא זוכר ש*לא* חתם. * **אי-מודעות לניהול ההליך:** מר ריכטר העיד שלא היה מודע לניהול ההליך, אך בית המשפט קבע כי ייתכן הדבר נבע מכך שלא היה לו אינטרס בתוצאותיו, ולא בהכרח מעיד על אי-חתימה על ייפוי כוח. * **אי-איתור ייפוי הכוח:** בית המשפט קבע כי העובדה שייפוי הכוח לא אותר אינה מוכיחה שלא נחתם. מדובר בתביעה שהוגשה כשמונה שנים קודם לכן, ויתכן שאירעה תקלה שבעטיה לא אותר. * **עדות עו"ד ליאור ציגלר:** עדותו של עו"ד ציגלר, המבוססת על דברי מר ריכטר, לא חיזקה את טענת התובעים, ובפרט כאשר התברר כי גם עו"ד ציגלר עצמו לא היה בטוח באשר לתוכן דבריו של מר ריכטר בפגישה הראשונה, מה שהצריך פגישה נוספת. * **היעדר תצהיר מטעם הנתבעת:** בית המשפט קבע כי הנתבעת אינה מחויבת בהגשת תצהיר, והיעדרו אינו ממלא את החסר בהוכחת התביעה. * **חיוניות הראיה (היעדר):** בית המשפט קבע, למעלה מן הנדרש, שאף אם היה מוכח כי יפוי הכוח לא נחתם, לא הוכח כי תוצאת פסק הדין הייתה שונה. ניתוח פסק הדין המקורי הראה כי מעמדו של מר ריכטר כתובע לא היה מהותי להחלטה, וכי עיקר ההחלטה התבססה על מעמדה של חברת "דירות עם בע"מ" כרוכשת, ועל כך שהסכמי הפשרה נחתמו. הטענה בדבר היעדר מעמד ליזמים לאחר מינוי כונס נכסים, נדונה והוכרעה בפסק הדין המקורי. **החידוש המשפטי/עקרונות המודגשים:** 1. **אכיפת כללי הפרוצדורה והראיות גם בהליך לביטול פסק דין:** גם כאשר התביעה מוגשת לביטול פסק דין חלוט בטענת תרמית, עדיין נדרש התובע להוכיח את טענותיו על פי הכללים הראייתיים הרגילים. הנטל להוכיח את התרמית מוטל על התובעים, והוא נטל כבד. 2. **הבחנה בין אי-זכירת אירוע לאי-קיומו:** בית המשפט הבחין היטב בין אי-זכירת אירוע (כמו חתימה על מסמך) לבין אי-קיום האירוע. אי-זכירה, במיוחד כאשר ניתן לכך הסבר הגיוני (כמו חלוף הזמן, אופי האירוע), אינה מוכיחה את אי-קיומו. 3. **היעדר השפעה של "צד פורמאלי" על מהות ההחלטה:** הובהר כי אם מעמדו של אחד התובעים בהליך המקורי היה פורמאלי בלבד, או שלא היה לו אינטרס ממשי, הדבר אינו בהכרח משליך על מהות ההחלטה השיפוטית, במיוחד אם היא נסמכה על עילות משפטיות נוספות או על מעמדם של תובעים אחרים. 4. **סופיות הדיון כעיקרון על:** גם במקרים של טענות תרמית, בית המשפט אינו מבטל פסק דין חלוט בקלות דעת. הדבר נעשה רק במקרים חריגים ובהתקיים תנאים מחמירים, כאשר ברור כי התרמית השפיעה על תוצאת ההליך ויש בכך משום צדק מהותי. **סיכום:** התביעה לביטול פסק הדין החלוט נדחתה, מכיוון שהתובעים לא הצליחו להוכיח את טענתם המרכזית כי התביעה המקורית הוגשה בהיעדר ייפוי כוח של מר יוסף ריכטר. בית המשפט קבע כי עדותו של מר ריכטר, על אף שלא זכר את חתימתו, אינה מוכיחה שלא חתם, במיוחד כאשר הוכח כי היה מיוצג על ידי אותו משרד עורכי דין בהליכים אחרים. בנוסף, נקבע כי גם לו היה מוכח כי לא נחתם ייפוי כוח, לא הוכח כי הדבר היה משפיע על תוצאת פסק הדין המקורי, שכן מעמדו של מר ריכטר לא היה מהותי להחלטת בית המשפט. התביעה נדחתה, וחויבה בהוצאות משפט.