רע"א 802/98

תקציר

מבקש שנפגע, שהוכר כנכה מעבודה בעקבות תאונת דרכים, תבע מהמשיב פיצויים לפי חוק נפגעי תאונות דרכים. המשיב ביקש לערער על אחוזי הנכות המוערכים וביקש מבית המשפט לאפשר הצגת ראיות הסותרות את קביעת הוועדה הרפואית. בית המשפט המחוזי בתל אביב המליץ למשיבים למשוך את בקשתם לחקור את המומחים הרפואיים ותחת זאת הציע להם לבדוק את המבקש באמצעות מומחה רפואי מטעמם. בית המשפט החליט כי בא כוח המשיב יוכל לעתור להגשת חוות דעת מומחה זו. על החלטה זו הוגש ערעור, והמבקש ביקש רשות לערער על פסק הדין. הערעור ביקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, בטענה כי המשיב לא סיפק הצדקה מספקת להבאת ראיות הסותרות את הערכת הוועדה הרפואית, וכי השיטה שנבחרה אינה ראויה על פי החוק. המערערת ביקשה להפוך את ההחלטה בטענה שהיא נעדרת בסיס משפטי וכי היה על בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו. הערעור התקבל, כאשר השופט החליט כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה יכולה לעמוד, שכן היא אינה פועלת בהתאם לנהלים שנקבעו בחוק נפגעי תאונות דרכים ובתקנות הנלוות אליו. בפסק הדין הודגש כי התרת הצגת ראיות סותרות צריכה להתרחש רק במקרים חריגים וכי השיטה שנבחרה אינה קבילה. השופט נעתר לערעור, ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי והורה למשיב לכסות את הוצאות המבקש, תוך שהוא קובע את הסכום על 10,000 ₪.