ת"א 25466-07-16

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה נגד הנתבע, שהיה בעל השליטה בחברת קפה סולטן, בגין חוב בגין ארנונה שלא שולמה בגין נכסים שאינם למגורים. בית המשפט מצא כי החברה לא פרעה את החוב, הפסיקה את פעילותה, והנתבעת לא הצליחה להפריך את חזקת ההברחה. הנתבע חויב לשלם לתובע, עיריית ירושלים, את חוב המס בסך 138,715 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. הפרשי הריבית מחושבים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום 6.2.2012 עד ליום 12.7.2016, ולפי חוק הרשויות המקומיות מיום 12.7.2016 ועד למועד התשלום בפועל. הנתבע אחראי גם להוצאות המשפט של התובע, לרבות שכ"ט עורך דין בסך 22,000 ₪ ושכר טרחה בסך 5,108 ₪. עוד נקבע בפסק הדין כי טענות הנתבעת, שבמרכזן הבעלות בנכס המיוחס לחברה אחרת, סולטן גלי, וחלוף הזמן, לא התקבלו. בית המשפט מצא כי חברת קפה סולטן היא אכן הבעלים ולכן אחראית לחוב. בנוסף, קבע בית המשפט כי הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך את טענת הנכסים שנותרו בנכס, ובכך לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. פסק הדין הזכיר גם את חוסר שיתוף הפעולה של הנתבעת בהליך גילוי המסמכים, דבר שתמך עוד יותר בטענת הנכסים הקיימים. כמו כן, בית המשפט דחה את טענת ההתיישנות, שכן תקופת ההתיישנות מחושבת מפירוק החברה, ותביעה זו הוגשה במסגרת הזמן הקבועה בחוק.