ערר 85076/14

תקציר

פסק הדין דן בפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג) לחוק התכנון והבנייה, החל על דירות מגורים בשטח כולל של עד 140 מ"ר. בית המשפט קובע כי יש להתחשב בשטח הנכס הקיים בעת הגשת הבקשה לפטור, כלומר אם מצבה הקודם של הדירה עלה על 140 מ"ר, לא יינתן הפטור, ללא קשר לשאלה האם הייתה כדאיות כלכלית להשתמש בשטחים הקיימים. ההחלטה מתבססת על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ועל כוונת המחוקק מאחורי הפטור, שהיא להיטיב עם משפחות ולא ליצור הבחנה בין יוקרה לנכסים צנועים יותר. בית המשפט דוחה גם את טענת המערערת כי המניע להחלטת הוועדה המקומית היה מוטל בספק, בשל פרק זמן קצר בין מכתב המציין אי חיוב לבין הודעת החיוב בפועל, לבין הימנעותו של המערער מלהוכיח הסתמכות מזיקה כלשהי על מכתבה הראשוני של הוועדה. יתר על כן, מהפרטים שהוגשו לבית המשפט עולה כי זכויות הבנייה לפני ביצוע תמ"א ג' עלו על 140 מ"ר, כלומר החיוב שהטילה הוועדה היה מוצדק. עם זאת, בית המשפט מורה לוועדה לספק הסבר מפורט יותר על שיטת החישוב המשמשת לחיוב, ותתבצע הערכה מייעצת לקביעת גובה ההיטל. ההחלטה היא פה אחד וסופית.