רע"א 3577/09

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט את בקשת המבקשים לסעד זמני בשל היעדר ראיות משכנעות בתביעתם העיקרית בדבר הפרת סימן מסחר וגניבת עין. בית המשפט בחן שני קריטריונים עיקריים למתן סעד כזה: קיומה של עילת תביעה אמיתית ומאזן הנוחות בין הצדדים. המבקש לא הצליח להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בתביעתו העיקרית; באופן ספציפי, בית המשפט לא מצא דמיון מטעה בין סימני המסחר המדוברים. החלטה זו התבססה על בדיקות מבוססות שהשוו מראה, צליל, סוג סחורה ותפיסות לקוחות. למרות שתוויות שני הצדדים הכילו את המילה "SMART", ניכרו הבדלים בעיצוב ובמילים הנלוות, כגון "ORIGINAL" ו-"H&O", אשר שללו את טענת המבקש לדמיון מטעה. יתר על כן, בהתייחסו למאזן הנוחות, ציין בית המשפט כי כל נזק פוטנציאלי למבקש הוא כספי ובר פיצוי, בעוד שצו מניעה זמני עלול להגביל שלא בצדק את עסקיו של המשיב. נוכח ממצאים אלה, נדחתה בקשת הערר ללא צו הוצאות, מאחר שלא התבקשה תגובת המשיב.