תא"מ 37940-01-20

תקציר

התיק סובב סביב תביעת לשון הרע שהגיש תובע נגד נתבע בגין ביטוי כתוב בפייסבוק. הביטוי המדובר רמז לתכונות שליליות של אדם, מר אשל, שגם אותן סבר התובע כי ניתן לייחס גם לו. בית המשפט בוחן את המקרה באמצעות ארבעת השלבים המפורטים בחוק איסור לשון הרע, הכוללים הערכה האם הפרסום מהווה לשון הרע, ואם כן, קביעת ההגנות החלות. השופט מצדד בנתבע ומנמק כי הביטוי, כאשר קוראים אותו במלואו ובהקשר של מכלול חילופי הדברים בין התובע לנתבע, אינו עולה כדי לשון הרע. הם מפרשים זאת כחלק משיח רחב יותר ברשת חברתית, ומציינים כי תגובות והערות צפויות בזירה ציבורית כזו. השופט מדגיש כי חופש הביטוי, במיוחד בשיח הפוליטי, זוכה להגנה רחבה. יתר על כן, פרשנות הפרסום צריכה להיעשות באופן אובייקטיבי, ויש ליישב כל ספק לטובת אי לשון הרע. בהתחשב בנסיבות ובפסיקה הרווחת, השופט מגיע למסקנה כי אין מדובר בלשון הרע. לפיכך, התביעה נדחית, ושני הצדדים נדרשים לשאת בהוצאותיהם ובהוצאות משפטם.