ו"ע 1357/09

תקציר

הערעור מתייחס למס שבח על מכירת דירות מגורים בבעלות המערערים. המערערים מכרו את זכויותיהם בנכס, שהיו בו דיירים מוגנים, לחברת ישועתי בע"מ, והצהירו על שווי המכירה למשיב, הממונה על מיסוי מקרקעין. המשיב לא הסכים להצהרת המערערים וקבע את התמורה החייבת במס, לפיה היא מושפעת מקיומם של זכויות בניה נוספות. המשיב הוסיף וקבע, כי המערערים אינם זכאים לפטור נוסף. המערערים ערערו על ההחלטה בפני הוועדה, בטענה כי התמורה ששולמה היא אך ורק בגין מכירת דירות המגורים ויש לפטור אותה ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין. הוועדה פסקה לטובת המשיב. בית המשפט קבע, כי המשיב הוכיח די הצורך כי התמורה ששולמה הושפעה מזכויות בנייה קיימות נוספות ומהציפייה לקיומן בעת המכירה. הוועדה ציינה כי הרוכשת, ישועתי בע"מ, היא יזמית נדל"ן המעוניינת לרכוש מספר מגרשים באזור עבור פרויקט נדל"ן גדול, דבר המצביע על כך שהתמורה משקפת את זכויות הבנייה הנוספות. יתר על כן, הוועדה מצאה כי המערערים, המיוצגים על ידי עו"ד ורו"ח בעלי ידע עסקי, היו מודעים לזכויות הבנייה הנוספות ולכן ניהלו משא ומתן על תמורה גבוהה יותר. הוועדה קיבלה את שיקולי השמאי של המשיב, אשר ייחס סכום ניכר לזכויות הבנייה הנוספות, ומצאה כי הסברי המערערים אינם מספקים. עם זאת, הוועדה קבעה כי המערערים זכאים לפטור נוסף לפי סעיף 49ז לחוק, שכן יש לראות בנכס הבנוי ובחצר הצמודה לו יחידת מגורים אחת, חרף טענת המשיב. משכך, הערעור נדחה, החלטת המשיב התקבלה בשינויים, והמשיב הופנה להוציא שומות מתוקנות.