ת"א 23822-05-21

תקציר

## ניתוח משפטי של פסילת עד מומחה ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים הקשורים לפסילת מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט, כפי שהוכח בפסק הדין שניתן. **עקרון הליבה המשפטית: "זרועו הארוכה" של בית המשפט וחזקת ההגינות המקצועית** העיקרון המרכזי המנחה את החלטת בית המשפט הוא מעמדו המשפטי המבוסס של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט. כינוי זה אינו סמלי בלבד; יש לו משקל משפטי משמעותי בכך שהוא מעניק למומחה **חזקת הגינות מקצועית**. חזקה זו משתמעת כי מצופה מהמומחה לנהוג ללא משוא פנים, אובייקטיביות ויושרה מקצועית במילוי תפקידו. * **חידוש ביישום:** ההלכה המצוטטת (רע"א 5270/90 פרץ נ' תורג'מן, רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, רע"א 7863/17 פלונית נ' העפול חברה לביטוח בע"מ) מחזקת באופן עקבי מעמד זה של "זרוע ארוכה" ומדגישה את חשיבותו הבסיסית בהליך השיפוטי. **עילות לפסילה: סף גבוה ועיוות דין** הניתוח מדגיש כי פסילת מומחה שמונה על ידי בית המשפט ומינוי מומחה חדש היא **אפשרות קיצונית** עם סף גבוה להצדקה. פסילה שמורה למצבים בהם: * בית המשפט מתקשה **לאמץ את חוות דעתו של המומחה** בשל חוסר מהימנותה. * אמינותו של המומחה לוקה בחסר מיסודו**, ומשפיעה ישירות על ליבת העניין. * קיים סיכון של **עיוות דין** למי מהצדדים. * **חידוש/חידוד משפטי:** הפסיקה (רע"א 6117/19 אנונימי ואח' נ. מרכז החינוך העצמאי לתכנון ובתי ספר ואחרים.) מבהיר כי עילות אלו חייבות לרדת "לשורש העניין". הדבר מצביע על פרשנות מחמירה, הדורשת יותר מאשר ספקות שטחיים לגבי חוות דעתו או התנהלותו של המומחה. **טיפול בטענות על קשרים וניגודי עניינים** פסק הדין בוחן בדקדקנות את טענות התובע בדבר מערכת יחסים בין המומחה הממונה לבין הצד שכנגד, וקובע מסגרת משפטית ברורה לבחינת טענות אלו: * **עצם קיומם של קשרים אינו מספיק:** עצם קיומם של קשרים בין המומחה לבין צד אינו מהווה **עילה אוטומטית לפסילה**. זוהי תוצאה ישירה של חזקת ההגינות המקצועית. * **דרישה לאינדיקציות ברורות לניגוד עניינים:** כדי להתגבר על החזקה, חייבות להיות **אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים**. זה דורש יותר מאשר טענה סתמית או לא מבוססת. * **הוכחת קשר מהותי:** הפסיקה מדגישה את הצורך להוכיח **קשר מהותי לאורך תקופה משמעותית** בין המומחה לבין הצד שכנגד (רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ - "פרשת פור"; רע"א 4220/22 פלונית נ' ד"ר יפעת וינר - "פרשת וינר"). * **הבחנה בין קולגיאליות מקצועית לקונפליקט:** פסק הדין מבחין בין קולגיאליות מקצועית (למשל, להיות עמיתים באותה התמחות, השתתפות בכנסים) לבין ניגוד עניינים פוסל. הראשונה, גם כאשר היא מודה על ידי המומחה, אינה יוצרת באופן אוטומטי סתירה (על פי הבהרת המומחה בפסקה 13 והנימוקים בפסקה 14 המתייחסים לפרשת וינר). * **רציונל "מדינה קטנה":** טיעון "המדינה הקטנה", כפי שנוסח בפרשת וינר ויושם בפסקה 14, מכיר בכך שבתחומים מקצועיים מסוימים, במיוחד בתחומים רפואיים מיוחדים כמו אורוגינקולוגיה, אינטראקציות מקצועיות בין מטפלים הן "כמעט בלתי נמנעות". עיקרון זה משמש למניעת פסילה אוטומטית של מומחים על סמך נטוורקינג מקצועי שגרתי. * **התקשרויות עבר אינן פוסלות:** פסק הדין קובע במפורש כי עבודתו בעבר של מומחה עם חברות ביטוח או נתבעים ספציפיים אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילה (רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות; מקרה פור). זה מחזק את ההתמקדות בקונפליקטים *עכשוויים* ו*חומריים* ולא באיגודים מקצועיים מהעבר. * **היעדר הוכחה לטענות סתמיות:** בית המשפט מצא כי טענות התובע בדבר קשר אישי נטענו "באופן סתמי וסתמי", אשר בשילוב עם הכחשת המומחה לא עמדו ברף הפסילה. באופן דומה, נמצא כי מערכת היחסים המקצועית הנטענת מוגבלת לקולגיאליות ולא הוכיחה ניגוד עניינים פוסל. **השלכות על התערבות בערעור** הניתוח מדגיש את גישת בית המשפט לביקורת ערעור על החלטות מינוי מומחים: * **האפשרות הקיצונית דורשת הנמקה משמעותית:** פסילה היא האופציה הקיצונית ביותר ולכן דורשת הצדקה מהותית (רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלוני). * **טענות מעורפלות אינן מצדיקות התערבות של ערכאת הערעור:** השארת מינוי מומחה על סמך טענות מעורפלות ובלתי מבוססות של צד אינה עומדת בקריטריונים להחלטה חריגה המצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. משמעות הדבר היא שבתי המשפט לערעורים ייכנעו להחלטות בית משפט קמא, אלא אם כן יש טעות ברורה בחוק או בעובדה בהערכת חוסר משוא הפנים של המומחה. **סיכום ותוצאה** בהתבסס על ניתוח העקרונות המשפטיים שהוצגו והעובדות הספציפיות של המקרה, בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח לבסס את העילות הדרושות לפסילת המומחה שמונה על ידי בית המשפט. הטענות בדבר מערכת יחסים לא היו מספיקות כדי להתגבר על חזקת ההגינות המקצועית. לפיכך, נדחתה הבקשה לפסילת המומחה, ומינויו של ד"ר גיל לוי אושר. החלטת בית המשפט לפסוק הוצאות מתונות לנתבעים משקפת את התעקשותו של התובע על הבקשה למרות הנחיה מוקדמת של בית המשפט.