ת"א 22500-06-17

תקציר

בית המשפט דחה עתירה לפיצוי נוסף בגין הוצאות משק הבית, בנימוק שהוצאות אלה כבר כלולות בפיצוי שנקבע בפסק דין אקסלרד, המתייחס לצרכים סיעודיים מקיפים, לרבות מטלות הבית. התובעים לא הצליחו לבסס טענות לפיהן עבודות הבית נפרדות משירותי הסיעוד הניתנים על ידי עובד זר, שכן עדויותיהם שלהם הודו כי המטפל בהם לא ביצע תפקידים אלה. בנוסף, גם תביעת הפיצויים בגין העסקתו של מר א.ח. כ"מלווה" נדחתה בשל היעדר ראיות מספיקות לדיווח על העסקה ותשלומים, כאשר בית המשפט מצא כי עלויות פוטנציאליות כלשהן כוסו ככל הנראה במסגרת הפיצוי הכוללת של פסק דין אקסלרד. למרות שהכיר בטענתו של פרופ' גרוסוסר בדבר הצורך בשילוב חברתי עבור התובעת, קבע בית המשפט כי יש להסתפק בפיצוי הנוכחי. התובעים ביקשו פיצוי נוסף בגין הוצאות סיעוד והוצאות רפואיות בעבר, אך בית המשפט קבע כי נזקים אלה לא הוכחו כראוי, ופסק פיצוי גלובלי של 750,000 ₪, לצד סכומים נקובים אחרים עבור הוצאות רפואיות ומטפלות. כמו כן טופל פיצוי עתידי, כאשר נקבע פיצוי חודשי של 18,200 שקל לכיסוי עלויות מטפל אישי וליווי, תוך התחשבות בתוחלת החיים של התובע. פסק הדין שילב מרכיבים שונים כגון הוצאות ניידות וטיפולים רפואיים עתידיים, תוך הדגשת הצורך בשימוש בשירותים באמצעות חוק ביטוח בריאות ממלכתי והדגשת חשיבות צמצום הנזקים. בית המשפט פסק פיצוי מוגדר בגין הוצאות הקשורות לניידות, התאמות דיור, אפוטרופסות, כאב וסבל, ציוד ונזקים אחרים, בסך כולל של 14,007,535 ₪. סכום זה היה חייב בניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי ותשלומים קודמים. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט.