מ"ת 22299-12-19

תקציר

מהראיות עולה כי המשיבים, דרור ואדם נוסף ששמו לא פורסם, חטפו את הקורבן, בוגי, בשל חוב הימורים שטרם נפרע. בצילומי אבטחה נראה בוגי יוצא מביתו ונכנס למכונית, שלוקחת אותו לבית עסק, שם הוא מוכה ונשדד. מסמכים רפואיים מצביעים על כך שבוגי סבל מפציעות שאינן עולות בקנה אחד עם טענתו כי הן נגרמו בתאונת אופנוע. על פי החשד, המשיבים חיפשו את בוגי לאורך כל היום ולבסוף מצאו אותו מחוץ לביתו. הם הכניסו אותו בכוח למכונית ולקחו אותו לבית העסק, שם הותקף, ידו הימנית נשברה ושתי אצבעותיו בידו השמאלית נחבלו. מהראיות עולה כי המשיבים התכוונו לאלץ את בוגי למצוא ערבים לחובו. דייוויד איסקוב ורוברט נדרשו לערוב לחוב, אך רק רוברט הסכים בסופו של דבר, לאחר שבוגי ודייוויד שוחחו איתו. במהלך התקיפה לקחו המשיבים את הטלפון הנייד של בוגי, שלא הוחזר. זה, יחד עם ראיות אחרות, מצביע על פגיעה בחופש התנועה של בוגי ומחייב את המסקנה שהוא נחטף. עם זאת, השופט מציין כי המקרה אינו פשוט, והמשך המשפט עשוי להיות מאתגר, במיוחד כאשר בוגי נכנס לעסק לכאורה מרצונו החופשי בצילומי האבטחה. השופט שוכנע כי קיים בסיס ראייתי מספיק לנקיטת הליכים נגד המשיבים ומורה על עריכת בדיקה בשירות המבחן. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים וניתן ביום 26.12.19.