ת"פ 52092-12-21

תקציר

הנאשמים הואשמו בתקיפה וגרימת חבלה של ממש בעקבות תקיפה אלימה של גיסתם. בית המשפט מצא אותם אשמים אך דחה את הבקשה לבטל את ההרשעה, שכן היא נופלת תחת החריג של נסיבות חריגות. נסיבות התקיפה האלימה והיעדר מלוא האחריות והחרטה לא אפשרו את סיום ההליך ללא הרשעה, מה גם שהנאשמים לא הציגו ראיות לפגיעה ממשית בפרנסתם ובשיקומם. בית הדין התייחס גם להשלכות המשמעתיות האפשריות של ההרשעה על מקצועם של הנאשמים, אך מצא כי לא סיפקו ראיות מספיקות לפגיעה קונקרטית. כמו כן, חומרת העבירה, שכללה תקיפה משותפת הגורמת לשברים בפנים, הצדיקה עונש בטווח של ארבעה עד 12 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון עבודות שירות, קנסות ופיצויים לקורבן. בית המשפט הדגיש את הצורך להיאבק באלימות בחברה וציין כי העבירה הייתה ספונטנית ולא מתוכננת מראש. בהתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים, לרבות היעדר עבר פלילי של הנאשמים והזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, נגזרו על כל נאשם חמישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות, לצד עונשים נוספים כגון מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מעבירות אלימות. לנאשמים שמורה הזכות לערער על פסק הדין בתוך 45 יום.