ה"פ 43264-01-11

תקציר

בית המשפט בחן הסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, בין המנוח, עו"ד ישי בוקריס לבין המבקש מס' 2. במרכזו של ההסכם עמד פסק דין קודם של בית המשפט לענייני משפחה, שהורה למנוח לשלם למבקשת מס' 2 סך של 250,000 ₪. בהסכם הפשרה התחייב בוקריס להעביר את מלוא זכויותיו בחלקת קרקע למבקש מס' 1 תמורת החוב. בית המשפט מצא כי הסכם הפשרה מכיל את כל הפרטים הנדרשים של עסקת מקרקעין תקפה, אך מכיוון שהוא לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין, הייתה זו חובה טכנית לבצע עסקה כזו. על פי חוק המקרקעין, סעיף 7א, יש לראות בהסכם התחייבות עד לרישומו. בית המשפט בחן גם הערת אזהרה שנרשמה לטובת המבקשת מס' 1 על המקרקעין הנדונים, ומצא כי היא נרשמה כדין לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין ובכך קיבלה קדימות על פני צו עיקול שנרשם מאוחר יותר לטובת המשיב. משכך, קיבל בית המשפט את הבקשה, אישר את בעלותה של המבקשת מס' 1 במחצית הזכויות במקרקעין הנדונים והורה על ביטול עיקול המשיב. כמו כן, קבע בית המשפט כי על המשיב לכסות את הוצאות המבקשים ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.