ע"פ 570/07

תקציר

במקרה הטרגי שהתרחש בתאונה ביום 27.6.2003 הורשע המערער בהריגה לאחר שתמרון עקיפה הוביל להתנגשות, שגרמה למותן של אם ובתה התינוקת ולפציעות קשות של בני משפחה נוספים. תחילה הואשם האישום בנהיגה רשלנית, אך סעיפי האישום תוקנו להריגה, מה שהוביל להרשעה ולעונש מאסר של שש שנים, עם ארבע וחצי שנות מאסר לריצוי ופסילת רישיון נהיגה ל-20 שנה. המערער ערער, תוך שהוא טוען לחומרת העונש, תוך שהוא מצביע על גילו הצעיר, בעיות נפשיות ועבר נהיגה נקי. התביעה טענה כי ההרשעה והעונש ראויים בשל התנהגותו המודעת של המערער תוך נטילת סיכונים. המערער הודה באחריות אך ביקש עונש מופחת, בטענה שכתב האישום המתוקן והאילוצים הכספיים השפיעו על תוצאת המשפט. בית המשפט הכיר בצורך בהרתעה מפני התנהגות בלתי הולמת בדרכים, אך שקל את נסיבותיו האישיות של המערער. היא הפחיתה את תקופת המאסר בפועל ל-45 חודשים, הותירה את החלק על תנאי והוסיפה פיצויים למשפחת הקורבנות, במטרה לאזן בין דין וחשבון אישי לבין הרתעה מערכתית באמצעות ענישה.