עמ"ת 5861-02-11

תקציר

שני עררים הוגשו על ההחלטה לשחרר את חיים גלי למעצר בית בשל מספר אישומים של תקיפת בת זוגו, איומים וגרימת נזק לרכוש. בערעור הראשון, שהגיש גאלי, נטען כי אין ראיות לאשמתו וכי לא נשקפת ממנו סכנה לבת זוגו. המדינה, בערעור השני, טענה כי מעצר הבית של גלי לא הפחית במידה מספקת את הסיכון הנשקף ממנו. לאחר בחינת חומר הראיות, הסכים השופט עם הערכתו של בית משפט קמא ומצא ראיות לכאורה מספיקות לאשמתו של גאלי. השופט הסכים גם כי גלי היווה סכנה לבת זוגו, אך קבע כי די בתנאי מעצר הבית שלו, עם פיקוח וערבויות מוגברות, כדי להגן עליה. ערעור המדינה נדחה על הסף, וערעורו של גלי נדחה על הסף. גלי נדרש לחתום על התחייבות בסך 30,000 ₪, להפקיד פיקדון בסך 15,000 ₪, ונאסר עליו לצאת מהארץ או לקיים כל קשר עם בת זוגו. המפקחים שמונו למעצר הבית שלו נדרשו לחתום על ערבות של 20 אלף שקל כל אחד. ההחלטה לשחרר את גלי בתנאים אלה התקבלה על מנת להבטיח את ביטחונה של בת זוגו תוך בחינת הצורך לבחון אפשרות לשחרור על תנאי.