ע"א 39345-07-12

תקציר

פסק הדין סובב סביב תביעת אפליה נגד מועדון. המשיבים, שהיו בעלי עור כהה וחזות מזרחית, טענו כי כניסתם סורבה בשל אפליה על רקע גזע. המערערים טענו כי המועדון מלא ועליהם להגביל כניסות, לרבות של המשיבים, וכי סירוב כניסתו של המשיב מס' 2 נבע מכך ששמו לא נכלל ברשימה ולא במסרון ששלח היחצ"ן. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המשיבים, בקובעו כי אכן הוכיחו אפליה, והעביר את נטל ההוכחה למערערים, שלא הצליחו להביא ראיות מספיקות לסתור את חזקת ההפליה. השופט פירט את התשתית הראייתית והעובדתית למסקנה זו, וציין כי גרסת המשיבים לאירועים אמינה יותר. עוד קבע בית המשפט כי למשיב מס' 1, שבסופו של דבר הותרה כניסתו, קמה עילת תביעה לפי חוק האפליה, שכן מניעת כניסתו של חברו הייתה אמצעי למנוע משניהם להיכנס למועדון. השופטת הכירה בהשפלה ובנזק שנגרמו למשיבים עקב האירוע המפלה ופסקה להם פיצויים, תוך הפחתת הסכום למשיב מס' 1 מאחר שבסופו של דבר ניתנה לו הכניסה. המערערים חויבו לשלם למשיב מס' 1 10,000 ₪ ולמשיב מס' 2 20,000 ₪, בתוספת דרישות להחזר תשלומים והוצאות משפט.