פ"ל 4276-08-13

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה תחת השפעת סמים. הראיות שהוצגו על ידי התביעה כללו דו"ח מודיעיני מיום 18.7.13, בו נכתב כי הנאשם החזיק בסמי חשיש ועישן אותם מדי יום, חיפוש בביתו שנערך ביום 1.8.13 על סמך מידע זה, במהלכו אכן נמצאו ונתפסו סמים, והודאת הנאשם בתחנת המשטרה בבת ים כי הסמים היו שלו לצריכה עצמית. ביום 11.8.13 נעצר הנאשם על ידי המשטרה והתבקש לעבור בדיקת שתן לנהיגה תחת השפעת סמים, אך הוא סירב בעצת עורך דינו. ההגנה טענה כי הראיות אינן סבירות או עדכניות, שכן רובן נאספו ב-1 באוגוסט, למעלה מעשרה ימים לפני האירוע המדובר. עוד טענו כי יש לראות בסירוב להיבדק מימוש זכות השתיקה של הנאשם. השופט קבע כי התביעה סיפקה די ראיות להוכחת עבירת הנהיגה בשכרות, שכן דו"ח המודיעין, ההודאה בהחזקת סמים והסירוב לשתף פעולה מהווים כולם חשד סביר. השופט מתח ביקורת על ניסיונו של הנאשם להמעיט בהודאתו ולהתרחק מהראיות, וקבע כי הוא אינו אמין. השופט דחה גם את הטענה בדבר זכות השתיקה וחוסר ההגינות בהתנהלות המשטרה כלפי הנאשם. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מהעבירה הנוספת של סירוב למסור דגימת שתן, שכן מדובר באישום כפול ביחס לעבירה העיקרית של נהיגה בשכרות. בסופו של דבר, הנאשם הורשע בנהיגה בשכרות ובנהיגה קלה, וגזר הדין ניתן ביום 13.4.14.