ע"ע 54327-12-18

תקציר

הערעורים בפני בית הדין עוסקים בהסכם פשרה שהושג בין עובד, יגאל בוזגלו, לבין מעסיקתו, חברת נמל אשדוד בע"מ, בנוגע לתביעותיו של בוזגלו להפרשי שכר ופעילות ארגונית בשם העובדים. בהסכם, שנחתם בין הצדדים ובאי כוחם, נקבע כי העובד מוותר על "כל התביעות" נגד המעסיק ומבקש מבית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין. עם זאת, מספר חודשים לאחר מכן, ביקש העובד מהמעסיק לבצע תשלומים נוספים לקרנות שונות, אך המעסיק סירב, מה שהוביל למחלוקות נוספות. השאלה המרכזית היא האם העובד היה זכאי להגיש תביעה נוספת (התביעה השנייה) נגד החברה, למרות הסכם הפשרה. העובד טען כי נפלה טעות בהסכם, שכן הוא קבע כי לצדדים אין טענות נוספות זה כלפי זה, וזו לא הייתה הכוונה. עוד טען העובד כי בא כוחו לא היה מודע לתביעה השנייה, שהוגשה לפני הסכם הפשרה, וכי החברה ידעה עליה אך בחרה שלא להזכיר אותה. פסק הדין של בית המשפט הוא כדלקמן: 1. בית המשפט מדגיש את חשיבות כיבוד הסכמי הפשרה ואת עקרון הסופיות, שמטרתו לכבות את אש המחלוקת בין הצדדים. אלא אם כן יש סיבות מיוחדות ומשכנעות, אין לבטל הסכמי פשרה. 2. התקיימה פגישת מוחות בין העובד לחברה בנוגע להסכם הפשרה, וטענת העובד כי לא הייתה קלות דעת מצדו וכי ההסכם לא שיקף את הסכמתו נדחית. בית הדין מוצא כי התנהלותו של העובד לאחר חתימת ההסכם, הימנעותו מבירור היקף ההסכם וידיעתו על התביעה השנייה, מעידים על הסכמתו להסדר הפשרה. 3. בית המשפט מפרש את הסכם הפשרה כסליקה מלאה וסופית של כל התביעות התלויות ועומדות בין הצדדים באותה עת, לרבות התביעה השנייה, וסעיפי ההסכם אינם סותרים. טענת העובד כי סעיף 4 נכלל בטעות אינה משכנעת, וגם אם כן, אין מדובר אלא בחזרה על סעיף 1, שאין עליה עוררין. 4. בקשת העובד לבטל את הסכם הפשרה עקב טעות נדחית. העובד לא עמד בנטל ההוכחה לביטול, ושיקולי צדק אינם מצדיקים ביטול, מה גם שידע על התביעה השנייה. 5. ערעור החברה מתקבל, וערעור העובד נדחה. פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר ביטל את הסכם הפשרה, מתבטל, ופסק הדין הנותן תוקף להסכם הפשרה מתקבל. 6. העובד יישא בהוצאות החברה בכל ההליכים, בסך 15,000 ₪.