ת"א 55405-11-22

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לדחיית תביעה שכנגד מחוסר עילה והיעדר יריבות. בית המשפט קיבל החלטה זו לאחר שקילה ראויה של הבקשה והתגובות הנלוות. דחייה על הסף, כצעד קיצוני, שמורה בדרך כלל למקרים מובהקים בהם אין לתובע סיכוי לקבל את הסעד המבוקש, גם אם כל הטענות בכתב התביעה הוכחו. במקרה זה, פיטורים על הסף אינם מוצדקים בשלב ראשוני זה. התביעה שכנגד מקימה עילת תביעה לכאורה ולא ניתן לקבוע עדיין כי אין לתביעה שכנגד כל הצדקה לגבי גיא ושגי, הנתבעים שכנגד. אלירן, התובע שכנגד, עותר לבית המשפט להטיל על גיא ושגיא אחריות אישית בגין הפרת כתב התחייבות ולהרים את מסך התאגיד, על בסיס טענות לשימוש במרמה שלהם באישיות המשפטית הנפרדת של החברות המעורבות. בית המשפט מוצא כי לא ניתן לדחות טענות אלה על הסף. אחריות אישית לאורגנים תאגידיים היא אפשרות אם אלירן יצליח להוכיח את טענותיו, וכך גם בקשתו להרים את מסך התאגיד. אופיין של החברות המעורבות, בהיותן חברות פרטיות עם בעל מניות יחיד, שקול אף הוא לטובת אי דחיית התביעה שכנגד. כמו כן, בית המשפט מדגיש כי נדרשת בירור עובדתי, אשר צריך להיעשות במהלך ההליך. אין מדובר במקרה חד משמעי לדחייה על הסף, מה גם שלתביעה שכנגד סיכויי ההצלחה קלושים. ניתן להתייחס להכללתם של הנתבעים שכנגד בהליך באמצעות הוצאות מתאימות אם התביעה שכנגד נמצאה נטולת עילה או יריבות בסוף המשפט. משכך, בקשת הדחייה נדחית, והנתבעים שכנגד נדרשים לשאת במשותף בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.