עת"מ 2842/08

תקציר

העותרים, בעלי בית משותף דו-משפחתי ברמת השרון, ביקשו כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תבטל את היתרי הבנייה שניתנו לשכניהם, המשיבים 2 ו-3 (שפר), לבניית חלונות על קיר חיצוני המשותף לשני הנכסים. העותרים טענו כי היתרי הבנייה פוגעים בפרטיותם ופוגעים בתוכניות הבנייה שלהם. עוד טענו כי ההיתרים ניתנו שלא כדין ללא חתימת כל בעלי הדירות בבית המשותף, וכי הוועדה לא נימקה כראוי את החלטתה. שפר טען כי החלונות קיימים למעלה מ-40 שנה, הם חוקיים והיטיבו עם העותרים בכך שצמצמו את מספר החלונות והעלו את סף החלונות שלהם. עוד טענו כי העותרים היו מודעים לחלונות טרם רכישת ביתם ואף הסכימו לבנייתם. הוועדה המקומית טענה כי החלטתה סבירה וכי נתון לה שיקול הדעת לשנות את דעתה בנוגע להיתרים. בית המשפט פסק לטובת העותרים. היא קבעה כי בניית החלונות לא הייתה שיפוץ אלא הריסה ובנייה מחדש של הבית, דבר שדרש חתימות של כל בעלי הדירות, שלא הושגו. יתר על כן, החלטת הוועדה להעניק את ההיתרים ללא כל תנאי לא הוסברה באופן סביר. השופטת הדגישה כי זכויות הקניין של העותרים נפגעו מההיתרים, שכן בכוונתם להרוס את המבנה הקיים ולבנות מבנה אחר במקומו, דבר שכעת לא יתאפשר בשל החלונות המשותפים. שפר והוועד המקומי חויבו לשלם לעותרים הוצאות ושכר טרחת עורך דין.