ע"א 379/69

תקציר

פסק הדין בעניין ציון מעודד נ' יוסף דאן ואח' (ע"א 379/69) נסוב סביב עסקת מקרקעין שנויה במחלוקת. המערערת, ציון עודד, תבעה לבטל רכישת חלקת אדמה ולהשיב את המחיר ששולם, בטענה למרמה ומצג שווא באשר למיקום הנכס. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה משני טעמים: הראשון, כי לא הוכחה תרמית, ושנית, כי העסקה הייתה בלתי חוקית, שכן הצדדים הצהירו על מחיר רכישה נמוך יותר בשטר המכר כדי להתחמק מתשלום מס. בערעור קבע השופט לנדוי כי הראיות שהוצגו תומכות בטענת המרמה של המערער, וקבע כי מצג המשיבים לגבי מיקום החלקה היה מכוון ומטעה. עם זאת, השופט מצא גם כי בעסקה אכן היה אלמנט של אי חוקיות, שכן מחיר הרכישה המוצהר בשטר המכר היה נמוך משמעותית מהמחיר ששולם בפועל, מה שהיווה ניסיון להונות את רשויות המס. השופט לנדוי קבע כי אי חוקיות זו נלווית לביצוע ההסכם ואינה מעידה בהכרח על כך שהעסקה כולה נגועה. על בית המשפט לשקול את נסיבותיו של כל מקרה, את מהותה וחומרתה של אי החוקיות, ואת האפשרות לסנקציות פליליות מספיקות. עם זאת, בסופו של דבר, הערעור נדחה בשל התמהמהותו של המערער בנקיטת הפעולה. למרות גילוי התרמית לכאורה בשנת 1962, המערערת לא נקטה צעדים פורמליים לביטול העסקה עד שנת 1966. חוסר מעש ממושך זה התפרש כהשלמה עם העסקה, העולה כדי אישור התרמית. השופט לנדי ציטט פסקי דין קודמים שהדגישו את החשיבות של פעולה בזמן במקרים כאלה. בסיכומו של דבר, הערעור נכשל, והחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה התקבלה, תוך הדגשת השופטים כי היעדר פעולה מהירה של המערער חרץ את גורלו.