בג"צ 2684/12

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה הוגשה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין את מחברי הספר "תורת המלך" בגין הסתה לגזענות ולאלימות בשל היעדר ראיות מספיקות. הספר, פרי עטם של רבנים בישיבת אוד יוסף חי, דן בעמדות תוקפניות כלפי "גויים" ומכיל טענות שנויות במחלוקת על הרג לא-יהודים, מה שעלול להסית לעוינות. בעקבות החשיפה התקשורתית נערכו חקירות, אך הן הניבו בעיקר תגובות שקטות מצד המחברים ומעט ראיות משמעותיות. העותרים טענו כי הספר מכוון ספציפית לערבים, נכתב מתוך כוונה תוקפנית, ותכנים דומים הובילו בעבר להרשעתו של הרב עידו אלבה. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי הוכחת כוונת המחברים להסית לגזענות או לאלימות היא קשה, שכן הספר יכול להתפרש כדיון מחקרי דתי תיאורטי. אף על פי שהספר עורר מחלוקת משמעותית בשל נושאיו ועיתויו, הרשויות ראו גם בחופש הביטוי ובלימודי הדת המוגנים בחוק הישראלי. בעוד שחלק מהקולות המשפטיים תמכו בפתיחה מחודשת של החקירות או בבדיקה נוספת, הרוב פסק שלא להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, בנימוק של היעדר ראיות חד-משמעיות, והמורכבות שבהשגתן זמן כה רב לאחר הפרסום הראשוני. פסק הדין משקף את גישתה הזהירה של המערכת המשפטית לאיזון בין ביטחון הציבור, חופש הביטוי ואמות המידה הראייתיות, תוך שימת דגש על ביקורת שיפוטית זהירה במקרים רגישים דומים על רקע מתחים חברתיים גוברים.