ת"פ 28759-05-15

תקציר

בפסק דין שעסק בתיק פלילי שבו גם עורך הדין וגם הלקוח עומדים לדין באותו כתב אישום, קבעה השופטת כי שאלות הנוגעות לאמירות ולמסמכים שהוחלפו בין הלקוח לעורך דינו במהלך תקופת העסקתם, ניתן להציג בפני עד מדינה. הלקוח, נאשם 4, התנגד בעילה של חיסיון עו"ד-לקוח, בטענה כי אילוץ העד להשיב על שאלות אלה יפגע בחיסיון המוקנה לו לפי סעיף 48 לפקודת הראיות. עם זאת, השופט קבע כי תכליתו של החיסיון המשפטי היא לאפשר לאנשים גישה לצדק ואינה משתרעת על פעילות פלילית המתבצעת במסגרת יחסי עורך דין-לקוח. לכן, מאחר שהמקרה הנוכחי עוסק בעבירות פליליות שבוצעו לכאורה הן על ידי עורך הדין והן על ידי הלקוח, חיסיון עורך דין-לקוח אינו חל במצב זה. עם זאת, כדי למזער את הפגיעה בלקוח, הציע השופט מנגנון שיבטיח כי המידע הסודי של הלקוח ישמש רק בהליך הפלילי הנוכחי ולא בכל הליך אחר, כעניין של מידתיות. החלטה זו התקבלה לאחר שהשופט שקל את התקדים ואת העובדה שהתביעה נדרשה להוכיח פעילות פלילית במהלך ההתקשרות. פסק הדין, החל גם אם בסופו של דבר לא נמצאה עבירה, נועד למנוע מיחסי עורך דין-לקוח להפוך ל"עיר מקלט" לפעילות פלילית. פסק דין זה, השולח העתק לבאי כוח הצדדים, יבוצע אלא אם יוגש ערעור לבית המשפט העליון עד ליום 1 בינואר 2017.