תת"ע 41953/09

תקציר

התיק המדובר סובב סביב עבירת מהירות, כאשר רכבו של הנאשם תועד לכאורה נוסע במהירות של 132 קמ"ש באזור של 90 קמ"ש. ההגנה טענה כי מכשיר המדידה (מצלמת מולטנובה) לא כויל מעת לעת, דבר המטיל ספק באמינות ודיוק המדידה. מדובר בבעיה חוזרת ונשנית במשטרת ישראל, שכשלה באופן עקבי בכיול מכשיריה, למרות פסיקות בתי המשפט המחייבות כיול תקופתי. היעדר הכיול יוצר ספק סביר באשר לדיוק המדידה, המהווה את הבסיס לאישום נגד הנאשם. התעלמות המשטרה מפסיקות אלה ומהמשך פעולות האכיפה שלה, המבוססות על מדדים שעלולים להיות לא מדויקים, נתפסה כבלתי ראויה ובלתי הוגנת כלפי הציבור. בהסתמך על עקרון ההגנה מפני הצדק, פסק בית המשפט לטובת הנאשם וביטל את כתב האישום. זאת, משום שהתנהלות המשטרה מהווה פגיעה של ממש בהגינות הפרוצדורלית, שכן סוגיית הכיול כבר הוכרעה בפסיקה קודמת – ממנה התעלמה המשטרה – ולא ניתן להסתמך על תוצאת המדידה כראיה עובדתית. משכך, נחשב ההליך הפלילי המתנהל נגד הנאשם בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וכתב האישום נמחק.