עת"מ 144/01

תקציר

העותרת, חברה ציבורית לאספקת מים, הגישה עתירה נגד עיריית מגדל העמק, בדרישה להכריז על דרישות העירייה לתשלום רטרואקטיבי של ארנונה כבטלות. החברה טענה כי הליך הדרישה היה פגום וכי סיווג נכסיה, לרבות שני מתחמים עם בריכות לאגירת מים, כ"תעשייה" אינו נכון. בנוסף, נטען כי לעירייה אין זכות לגבות מיסים על קרקע לא מנוצלת בתוך המתחמים. המשיבים, לרבות העירייה וחברת ייעוץ, טענו כי הסיווגים היו ראויים וכי החברה הייתה מודעת לטעות. בית המשפט מצא צדק בטענות העותר, והסכים כי הליך הדרישה היה פגום וכי סיווג הנכסים כ"תעשייה" אינו ראוי. יתר על כן, בית המשפט קבע כי אף שהמקרקעין הסובבים את המתחמים אכן שימשו את העותרת וחייבים במס, הרי שהטלת המס בדיעבד אינה מוצדקת. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את העתירה, דחה את החיוב בדיעבד והותיר על כנו את הסיווגים הקיימים לבריכות המים ולקרקע החקלאית. עם זאת, היא קבעה כי יתרת הקרקע תחויב במס כקרקע תפוסה מיוני 2001 ואילך. העירייה חויבה לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העותר.