סע"ש 1727-01-14

תקציר

החברה הנתבעת סיפקה שירותי תרגום והתובעת ניהלה עבורם פרויקטי תרגום ושיווקה את החברה על מנת להגדיל את קהל לקוחותיה. התובע תבע את החברה על כך שלא מסרה לו הודעות על תנאי עבודה, פיטרה אותו שלא כדין ולא שילמה לו את שכרו המגיע לו, לרבות עמלות, פדיון חופשות, דמי הבראה ופיצויי פיטורים. מנגד, החברה טענה מנגד כי התובע גרם לחברה נזקים שונים ותשלומי יתר, והחברה דרשה שיפוי. בית המשפט בחן את טיעוני הצדדים ואת הראיות שהובאו, ופסק לטובת התובע כמעט בכל הסעיפים. ראשית, נקבע כי בין התובע לחברה התקיימו יחסי עבודה, וטענת החברה כי התובע היה קבלן עצמאי נדחתה. בית הדין מצא גם פגמים בפיטורי התובעת, לרבות אי קיום שימוע כדין, ופסק לתובעת פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין. השופטת הסכימה עם טענת התובע כי יש לחשב את העמלות שלו על בסיס תנאי העסקאות שסוכמו עם הלקוחות, ולא על בסיס גביית התשלומים בפועל, והורתה לחברה לשלם לתובע הפרשי עמלות בסך 111,659 שקל. החברה חויבה לשלם לתובע 53,976 ₪ עבור פדיון חופשה ו-2,259 ₪ עבור דמי הבראה, שכן בית המשפט קיבל את חישובי התובע לגבי ימי חופשה שלא נוצלו וזכאותו לתשלומים אלה. כמו כן חויבה החברה לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 76,828 ₪, לאחר שבית הדין חישב את ממוצע העמלות שקיבל התובע במהלך 12 החודשים האחרונים להעסקתו והוסיף אותן לשכרו הקובע. תביעת התובע להפרשות לקרן פנסיה נדחתה מאחר שלא חזרה על עצמה בתצהירו או בסיכומיו. גם התביעה שכנגד שהגישה החברה נדחתה על כל מרכיביה. החברה לא הצליחה לספק ראיות לרוב הטענות, והשופט קיבל את טענות התובע וראיותיו ברוב המקרים. החברה חויבה לשלם לתובע את מלוא הסכומים האמורים, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪. על פסק דין זה ניתן לערער בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.