בר"מ 6581/02
פסק-דין עליון
תקציר
נגד המשיב, אזרח ירדני השוהה בישראל שלא כדין, הוצא צו הרחקה לירדן וצו להחזקתו במשמורת עד לגירושו, לפי חוק הכניסה לישראל. בית הדין למשמורת בלתי חוקיים אישר את צו המשמורת. המשיב, שטען כי הוא תושב הרשות הפלסטינית הנשוי לאישה מרמאללה, ביקש להיות מגורש לרשות הפלסטינית. ניסיונותיו המשפטיים השונים לבטל את הצווים נכשלו עד שבית המשפט לעניינים מנהליים ביטל את צו המעצר, בטענה כי דרישת המדינה לגרשו לירדן חרגה מתכליתו של חוק הכניסה לישראל. המדינה ערערה לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת המדינה, וציין כי ההצדקה להחלטת הגירוש ותוקפו של צו המשמורת כבר נקבעו בהליכים קודמים. המשיב לא הציג נסיבות חדשות לשינוי החלטות אלה ובמקום זאת חזר על טענות קודמות. בנוסף, הרשות הפלסטינית אינה "מדינה אחרת", הדורשת אישור ישראלי לתושבות, והמשיב לא הוכיח כי בקשתו לאיחוד משפחות עם אשתו אושרה על ידי הרשות הפלסטינית או ישראל. בית המשפט הדגיש את הכפילות המיותרת בדרכי החקיקה לערעור על צווי גירוש ומשמורת, שאפשרה סחבת בביצוע הגירוש. לפיכך, ערעור המדינה התקבל, פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בוטל וצווי המשמורת והגירוש המקוריים עמדו בעינם.
חקיקה מקושרת
בר"מ 6581/02 מדינת ישראל, עליון (30.9.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.