ע"א 8462/06

תקציר

המערערת, שיוצגה על ידי עו"ד משה ענבר, ערערה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמה מלדון בתיק הנוגע לתביעה כספית נגד המשיבים. המערער טען, כי דברי השופט במהלך ניסיון להגיע לפשרה הביעו דעה לגופו של עניין, ויצרו מראית עין של משוא פנים. בערעור נטען כי דברי השופטת, ובפרט בנוגע לסיבת גירושיה של המערערת, מצביעים על הכרעה מוקדמת בתיק. עם זאת, לאחר עיון במסמכי הערעור, מצא בית המשפט כי דברי השופט היו מקדמיים ונועדו לייעל את הדיונים לקראת פשרה. ניסיונות פישור אלה, לרבות התבטאויותיו של השופט, אינם מצביעים על דעה קבועה או על הטיה לטובת מי מהצדדים. במקום זאת, הם משקפים את מאמציו של השופט לפשט את הסוגיות ולעודד הסדר. לדברי בית המשפט, אמירות כאלה שנאמרו בשלבים המוקדמים של ההליך, לפני שמיעת הראיות, אינן מצדיקות פסילת השופט. לפיכך, הערעור, אף שהוגש ללא התצהיר הנדרש, נדחה. אין לפרש את הערכותיו המקדמיות של השופט, שנועדו לקדם פשרה, כמגבשות עמדה מוקדמת. החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו התבטאויותיו של שופט במהלך ניסיונות פשרה אינן מהוות הכרעה לגופו של עניין ואינן מובילות לפסילה.