עת"מ 1804-05-15

תקציר

העותרת חכרה קרקע עירונית וחכרה אותה בחכירת משנה לגורמים שונים. העירייה טענה כי העותר לא הודיע להם על שינוי החזקה, שהביא לכך שלא שולמו ארנונה. עם זאת, בית המשפט מצא כי לעירייה הייתה ידיעה ממשית על המחזיקים השונים ואף תבעה את חלקם בגין מיסים שלא שולמו. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותרת לא פעלה בחוסר תום לב והעירייה אינה יכולה לטעון לאי ידיעה שכן היה בידיה כל המידע. גם התקופה הרלוונטית של מיסים שלא שולמו הייתה שנויה במחלוקת, כאשר בית המשפט קבע כי העירייה לא יכלה לדרוש מסים עבור תקופה שבה כבר הגיעה להסדר עם המחזיק בפועל. השופט פסק לטובת העותר, קבע כי דרישת העירייה אינה סבירה, והורה להם להוציא את האישור המבוקש, לצד כיסוי הוצאות העותר ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.