ע"א 402/85

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שעסק בהפקעת קרקע חקלאית לצורכי ציבור, ובפרט לצורך הרחבת בית ספר. בית המשפט אישר כי פיצוי בגין הפקעה צריך להתבסס על שווי הקרקע לפני כל שינוי ייעוד שנעשה לצורכי ציבור, כפי שנקבע בחוק התכנון והבניה ובפקודת הקרקעות. המערערים טענו כי יש להעריך את הקרקע, בעקבות תב"ע חדשה, בשל שימושה הפוטנציאלי כבית ספר, אולי פרטי, אך בית המשפט סבר כי אין לכלול ערכים חדשים הנובעים משינוי ייעוד כזה למטרות ציבוריות בחישובי הפיצויים. ההחלטה התייחסה גם לשימוש בשמאים שמונו על ידי בית המשפט, והדגישה כי בית המשפט יכול להסתמך על מומחים בלתי תלויים אלה על פני אלה שהוצגו על ידי הצדדים. מינוי מומחה על ידי בית המשפט נועד לספק הערכה נטולת פניות ומצמצם את יכולתם של הצדדים להציג ראיות נוספות, בהתאם לנורמות הפרוצדורליות. הערעור נדחה הן מהנימוקים העיקריים הנוגעים להערכת הפיצויים והן מיישום המומחיות, ואישר כי כוונת ההפקעה היא תועלת ציבורית ולא הרחבת זכויות בעלי הקרקע. המערערים חויבו לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.