ת"א 32046-10-10

תקציר

התובעים, שהיו לקוחותיו של יועץ המס הנתבע, טענו כי הוא הפר את חובת הזהירות שלו וגרם להם נזק. לטענתם, הנתבע ביצע הונאה של ממש, מה שהוביל לחובותיהם כלפי רשויות המס ולנזקים שנגרמו לו בעקבותיו. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי טענות התובעים בדבר מרמה וגניבה לא הוכחו. עם זאת, התברר כי הנתבעת הפקידה שיקים מחשבונם של התובעים לחשבונות של לקוחות אחרים ללא ידיעתם או הסכמתם. למרות שלא ניתן היה להוכיח את הסכום המדויק שהועבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבע גזל את כספי התובעים ועליו להשיב את הכספים. התובעים גם לא הצליחו להוכיח ראשי נזק נוספים, לרבות תשלומי כופר ותשלומים נוספים לרשויות המס, שכר טרחה ששולם לרואי חשבון ואובדן הכנסות עקב החמצת ימי עבודה וטיסות. עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה בגין פגיעה במוניטין, ופסק פיצוי בסך 30 אלף שקל, לצד הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 10,000 שקל. השופט פסק לטובת התובעים, והורה לנתבעת לשלם את הסכומים הנקובים, הצמודים למועד ההגשה, בתוספת ריבית על פי החוק.