בג"צ 574/82

תקציר

פסק הדין דן בתפיסת ציוד ומכונות של מפעל למוצרי פלסטיק בלבנון בעקבות מבצע שלום הגליל. העותר, שרכש את המפעל לאחר כניסת צה"ל לאזור, טען כי התפיסה מנוגדת לחוק הבינלאומי וכי יש להשיב לו את הרכוש. עם זאת, בג"ץ קבע כי דיני המלחמה חלים על פעולות צה"ל, וכי טענת העותר כי ניהל משא ומתן לרכישת המפעל לפני השתלטות צה"ל עליו אינה משכנעת. בית המשפט קבע כי סמכויותיו של כוח צבאי ביחס לרכוש אויב מוגדרות במשפט הבינלאומי, וכי במקרה זה המפעל היה מזוהה באופן מובהק עם אש"ף ושימש למטרות איבה. מאחר שצה"ל השתלט על הנכס עוד לפני רכישתו לכאורה של העותר, לא הייתה לעותר זכות דיספוזיציה בו. בית המשפט ציין גם מגמה בדיני המלחמה להרחיב את תחולתם מעבר למצבי מלחמה פורמליים, וקבע כי ארגון טרור אינו יכול לצפות להגנות כמו צד אזרחי. יתר על כן, אופיו של המפעל המסונף לאש"ף ככלי עזר של הארגון גרם לכך שניתן היה להתייחס אליו כאל רכוש אויב על פי דיני המלחמה. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים.