רע"א 43419-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי: רע"א 43419-10-25 - בקשת רשות ערעור על החלטות דיוניות** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. ההחלטות נגעו לדחיית בקשות שהוגשו על ידי המבקשים: בקשה להרחבת בדיקת מומחית גרפולוגית, בקשה לזימון אותה מומחית לעדות, ובקשה למינוי מומחה גרפולוג חדש מטעם בית המשפט. בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, דחה את הבקשה לרשות ערעור, תוך הדגשת אופיין הדיוני של ההחלטות השיפוטיות שנדונו. **רקע עובדתי והליכים קודמים** הסכסוך נסוב סביב דירת מגורים, אשר לטענת המבקשים (חמה וחמותה לשעבר של המשיבה) נרכשה מכספם עבור בני הזוג (בנם של המבקשים והמשיבה). ליבת המחלוקת היא תוקפו של הסכם שנחתם לכאורה ב-11.4.2001, ובו נקבע כי הדירה תחזור לידי המבקשים במקרה של פרידה או גירושין של בני הזוג, וכן כי המתגורר בדירה לאחר הפרידה ישלם "קנס" יומי. במהלך הליך גירושין שקדם להליך זה, עלתה טענת זיוף בחתימת המשיבה על ההסכם. בית הדין הרבני מינה מומחית להשוואת כתבי יד, אשר קבעה "סבירות גבוהה של זהות" בין חתימתה המאוחרת של המשיבה לבין החתימה על ההסכם, אך לא שללה לחלוטין אפשרות לזיוף בשיטת "העתק-הדבק", במיוחד לאור העובדה שמדובר במסמך מצולם. לאחר שהמבקשים הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי, להצהיר על בעלותם בדירה, לסלק את ידה של המשיבה ולחייבה בדמי שימוש, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ביום 19.5.2025, כי חוות דעת המומחית תשמש כראיה, וכן כי לא יידרש זימונה לחקירה. **ההחלטות השיפוטיות מושא הבקשה** 1. **בקשה להרחבת בדיקת גרפולוגית (26.8.2025):** המבקשים ביקשו להרחיב את בדיקת המומחית למסמך נוסף ("מכתב אהבה") שאותר, בטענה שיש בכך כדי לבסס את חוות הדעת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי אין להורות למומחית שמונתה בהליך אחר, והדגיש את השיהוי בהגשת הבקשה ואת העובדה שהמכתב היה בידי המבקשים זמן רב. 2. **בקשה לזימון המומחית לעדות (11.9.2025):** המבקשים עתרו לזמן את המומחית, בטענה שהמשיבה מתכחשת לממצאי חוות הדעת. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, תוך ציון שהצדדים ויתרו על חקירתה של המומחית, ולא הוסבר שינוי העמדה. 3. **בקשה למינוי מומחה גרפולוג מטעם בית המשפט (15.9.2025):** בעקבות דחיית הבקשות הקודמות והפרשנות השונה שניתנה לחוות הדעת על ידי הצדדים, ביקשו המבקשים למנות מומחה גרפולוג חדש, רצוי את אותה מומחית. בית המשפט המחוזי דחה גם בקשה זו, בקובעו כי לא נדרש מינוי מומחה חדש, במיוחד כאשר שני הצדדים הסכימו לקבל את חוות דעת המומחית כראיה. **הכרעת בית המשפט העליון** בית המשפט העליון, כאמור, דחה את בקשת רשות הערעור. להלן ניתוח העקרונות והנימוקים שהובילו להחלטה זו: **1. אופי דיוני של ההחלטות:** * **עיקרון מרכזי:** השופטת כנפי-שטייניץ הדגישה כי שלוש ההחלטות של בית המשפט המחוזי הן "החלטות דיוניות מובהקות הנטועות עמוק בשיקול דעתו כערכאה מבררת". * **השלכה הלכתית:** ערכאת הערעור (בית המשפט העליון במקרה זה) תתערב בהחלטות דיוניות של הערכאה הדיונית (בית המשפט המחוזי) רק במקרים חריגים, וזאת משום שהערכאה הדיונית היא זו שמכירה מקרוב את ההליך, את הראיות ואת התנהלות הצדדים. * **יישום במקרה דנן:** לא נמצאה עילה המצדיקה התערבות, במיוחד לאור העובדה שהבקשות הוגשו בשיהוי, לאחר סיום ההליכים המקדמיים, לאחר הגשת הראיות, ובסמוך לשמיעת ההוכחות. **2. סמכות בית המשפט כלפי מומחה:** * **עיקרון משפטי:** בית המשפט מוסמך לתת הוראות למומחה שמונה *מטעמו* (תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). * **יישום במקרה דנן (בקשה ראשונה):** המומחית מוּנתה על ידי בית הדין הרבני, ולא על ידי בית המשפט המחוזי. לכן, אין לבית המשפט המחוזי סמכות להורות לה כיצד למלא את תפקידה או להרחיב את בדיקתה. הדבר מהווה חיזוק נוסף לדחיית הבקשה. **3. מינוי מומחה מטעם בית המשפט:** * **עיקרון משפטי:** החלטות בעניין מינוי מומחה הן דיוניות במהותן, ונמצאות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים. (מוזכרות הפניות להלכה הפסוקה: רע"א 16569-10-24, רע"א 8194/23). * **הנמקות לדחייה:** * **הסכמת הצדדים:** שני הצדדים הסכימו לקבל את חוות דעת המומחית כראיה, ואף ויתרו על חקירתה. במצב זה, אין מקום להתערבות בהחלטה שלא למנות מומחה נוסף. * **אין חוות דעת סותרות:** הצדדים לא הגישו חוות דעת מטעם עצמם, מה שמחליש את הטענה לצורך במומחה נוסף להכריע בין דעות מומחים חלוקות. (מופנית השוואה לפסק דין: ע"א 3132/14). * **גמישות בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי יוכל, אם יראה לנכון בהמשך ההליך, למנות מומחה מטעמו "בכל עת" (תקנה 88(א)). **4. זימון עדים:** * **עיקרון משפטי:** החלטות הנוגעות לזימון עדים מצויות אף הן בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, אשר מכירה את חומר הראיות. (מוזכרות הפניות להלכה הפסוקה: רע"א 3718/14, רע"א 67706-12-24, רע"א 64356-08-24). * **הנמקות לדחייה:** * **ויתור הצדדים:** כאמור, הצדדים ויתרו על חקירת המומחית. * **התכחשות כטענה:** העובדה שהמשיבה מתכחשת לממצאי חוות הדעת, לאחר שהסכימה להגשתה כראיה, אינה מהווה כשלעצמה עילה לזימונה לחקירה, במיוחד כאשר ויתרו עליה. * **הפרדה בין בקשות:** הרחבת הבדיקה (שנדחתה) אינה יכולה להיעשות באמצעות זימון עד. * **חוסר תועלת מוכח:** לא הוכחה התועלת שבזימון המומחית בנסיבות הנוכחיות. **5. חידושים או עקרונות משפטיים בולטים בפסק הדין** * **חיזוק מעמד ההחלטות הדיוניות:** פסק הדין מדגיש באופן מובהק את ההבחנה בין החלטות דיוניות למהותיות, ואת הזהירות הנדרשת מערכאת ערעור בהתערבות בהחלטות דיוניות. המסר הוא שעל הצדדים לנהוג בהתאם להסכמות דיוניות ולהימנע מהגשת בקשות שיהיה בהן כדי לעכב או לסרבל את ההליך, במיוחד בשלבים מתקדמים. * **השלכות ויתור על חקירה:** פסק הדין מבהיר כי ויתור על חקירת מומחה, לאחר הסכמה על הגשת חוות דעתו כראיה, הוא ויתור בעל משמעות, וקשה לחזור ממנו רק בשל טענה שהצד השני "מתכחש" לממצאי החוו"ד. * **גבולות סמכות בית המשפט כלפי מומחים:** ההבחנה המפורשת בין מומחה שמונה מטעם בית המשפט למומחה שמונה בהליך אחר (כמו בית דין רבני) וההשלכה על סמכות בית המשפט להורות לו. * **חוסר שינוי נסיבות מהותי:** דחיית הבקשות למינוי מומחה חדש וזימון המומחית, למרות טענות המבקשים על פרשנות שונה לחוות הדעת, מדגישה את הדרישה להראות שינוי מהותי בנסיבות המצדיק סטייה מההסכמות או מהחלטות קודמות. **מסקנה** בית המשפט העליון אישר את החלטות בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש את מורם ורבם של שיקול הדעת הדיוני של הערכאה הראשונה ואת חשיבותן של הסכמות דיוניות בין הצדדים. המבקשים לא הצליחו לשכנע כי נפל פגם מהותי בהחלטות הערכאה הדיונית, אשר הצדיק התערבות של בית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור.