דנ"פ 269/21

תקציר

שלושה אחים, בהם המבקשים יניר וחמודי, הורשעו בשוד בנסיבות מחמירות ובתקיפת נהג מונית בנסיבות מחמירות, בתום משפט משותף. המבקשים הורשעו כשותפים לפשע יחד עם אחיהם רואד טאלב, שנשפט בנפרד והודה באותן עבירות. הנושא המרכזי שבמחלוקת היה מעורבותם של המבקשים בפגיעה הקשה שנגרמה לנהג, אותה הכחישו. בית המשפט המחוזי אימץ את עדותו של הנהג לפיה שלושת האחים תקפו אותו יחד וגרמו לחבלה, מה שהוביל להרשעת המבקשים. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון, אשר הצטרף גם להערכות המהימנות של בית המשפט המחוזי לגבי הנהג ועדי מפתח נוספים. בית המשפט העליון קבע כי ערעורם של המבקשים על הרשעתם יידחה, ואילו ערעור התביעה על החמרת העונש יתקבל והחמיר את עונש המאסר שנגזר עליהם מ-30 ל-42 חודשים. המבקשים ביקשו דיון נוסף בקביעה המשפטית של אחריותם הרטרואקטיבית כעבריינים משותפים שהצטרפו באופן ספונטני למעשה הפלילי. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה וציין כי פסק דינו תואם את ההלכה הקיימת ולא קובע תקדים חדש. זאת ועוד, הדגיש בית המשפט כי דבריו על אחריותם הפלילית של המבקשים, גם אם הצטרפו לתקיפה לאחר תחילתה, היו אגביים ואינם מהותיים להכרעת הדין. ממצאי הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי המבקשים נטלו חלק פעיל בתקיפה, והקביעות בדבר אחריותם התבססו על ממצאים עובדתיים מאומצים. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף נדחתה.