עת"מ 35360-07-19

תקציר

העותרים מבקשים לבטל את חובם לעירייה בגין ארנונה שלא שולמה. טענותיהם מתבססות על ארבע טענות עיקריות: התיישנות, חוסר תום לב של העירייה, חוסר כשירות השימוש בנכס ומצבם הכלכלי, הרפואי והאישי. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת העירייה בכל הסעיפים. מהראיות עולה כי העירייה פעלה לאורך השנים באופן אקטיבי לגביית החוב בהליכים מנהליים שונים, ולכן החוב לא הגיע להתיישנות. בית המשפט גם לא מוצא כל ראיה לחוסר תום לב מצד העירייה, במיוחד לאור העובדה שהעותרים עברו לחו"ל מבלי להודיע על כך לרשות המקומית ולא עמדו בתשלומים על הנכס. עוד טוענים העותרים כי רכושם אינו ראוי לשימוש, אך לא מסרו הודעה מספקת לעירייה, ואף לא הציגו כל ראיה משכנעת לתמיכה בטענה זו. זאת ועוד, בקשת העותרים לפטור או להנחה על יסוד נסיבותיהם האישיות היא כללית וחסרה פרטים, וגם אינה נתמכת בראיות משכנעות כלשהן. לבסוף, בית המשפט קובע כי הריבית על החוב לא תבוטל, במיוחד בהתחשב באי התשלום ארוך הטווח של העותרים ובהיעדר כל פגיעה בהם, שכן הם אינם מתגוררים עוד בדירה. לאור ממצאים אלה, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לכסות את הוצאות העירייה בסך של 10,000 ₪.