ע"א 1985/19

תקציר

בפסק דין זה מתייחס השופט רון גולדשטיין לבקשה לדחיית ערעור משלושה טעמים הקשורים לסוגיות פרוצדורליות ולדיני בוררות. השופט דוחה את הבקשה ומדגיש כי אין לדחות את הערעור על הסף למרות אורכו או הכללת טעמים עובדתיים ומשפטיים חדשים הנתפסים כ"הרחבת מראית עין". ההחלטה תלויה בדרישות הפרוצדורליות המעוגנות בתקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקוראת להודעת ערעור תמציתית. הודעת הערעור אמנם ארוכה על פני 36 עמודים, אך השופטת מוצאת כי אין מדובר בסטייה חמורה המצדיקה דחייה, בהתחשב במורכבות התיק. יתר על כן, השופט מדגיש כי הסוגיות הנוגעות ל"הרחבת החזית" מטופלות בדרך כלל במהלך הדיון בערעור ולא ברמת הרשם. הערעור עסק בדיון פרוצדורלי בשאלה האם לשקול את טענות המערער כערעור בזכות או כבקשת רשות ערעור, נוכח הבלבול לגבי הסיווג לפי חוק הבוררות. השופט מבהיר כי החלטות הקשורות לבוררות, בפרט לפי סעיף 38 לחוק הבוררות, דורשות בדרך כלל רשות ערעור ומדגיש את מטרת החוק לשמר את הבוררות כהליך יעיל ללא התערבות מיותרת של בית המשפט. הוא מסתמך על תקדים כדי לקבוע אם המקרה הנוכחי חולק "קשר מהותי הדוק" עם דיני הבוררות, ובסופו של דבר מגיע למסקנה שלא, בהתחשב בהיעדר הליכי בוררות מתמשכים או צפויים. לפיכך, שומרת למערערת את זכות הערעור הרגילה. המערערת נדרשת לתקן את הודעת הערעור, למעט פסקאות ספציפיות הנחשבות בלתי ראויות, אך לא נפסקות הוצאות בשל הפגמים הפרוצדורליים שצוינו. ההחלטה שומרת על טוהר המידות הפרוצדורלי תוך הבטחת זכויותיו של המערער להמשיך בערעור.