ת"א 27923-10-17

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעים, שתבעו פיצוי מהנתבעים בגין עלויות שיקום הפרדס. הנתבעים, אגודה, היו זקוקים לחברים לפנות את חלקות הקרקע שהוקצו להם כדי שיוכלו להרחיב. לחברים הובטח פיצוי על כך, שלבש צורה של חלקת אדמה חדשה ללא עלויות פיתוח. למרות שהובטח לאביהם של התובעים, מר אליהו אוזן, פיצוי זה, סירבה האגודה לקיים הבטחה זו. הדבר הוביל את התובעים להגיש תביעה. בית המשפט מצא כי האגודה פעלה באופן לא הוגן בכך שפיצתה חברים אחרים שפינו את חלקותיהם אך לא את מר אוזן. לא הייתה כל הצדקה לשוני זה בהתייחסות, וחובתה של האגודה לנהוג בהגינות כלפי חבריה הביאה לכך שהתובעים היו זכאים לפיצוי זהה לזה שקיבלו אותו לפניהם. בית המשפט דחה גם את טענות האגודה כי הפרדס לא היה פורה, וקבע כי קיימות ראיות המצביעות על כך שהוא מתוחזק היטב. יתר על כן, הנתבעים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בטענה זו. בית המשפט קיבל את המלצת העד המומחה בעניין גובה הפיצוי המגיע לתובעים וקבע כי יש לקבל מהם סך של 426,291 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים, וכן הוצאות נוספות ושכר טרחת עורך דין. סכום זה שיקף את עלות שיקום הפרדס, המחושבת נכון לשנת 1993, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עד היום. השופט קבע כי סכום זה מספיק ולא פסק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 42,500 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.