דב"ע נא/173 - 3

תקציר

הערעורים בפני בית המשפט הוגשו בעקבות סכסוך בין חברת קריסטל בע"מ לבין עובדה לשעבר, יעקב בקשי, לבין מספר חברות בבעלותו או בבעלותו החלקית, בנוגע לזכותו של בקשי להפיץ מקררי וסטינגהאוז בישראל. בקשי עבד בעבר בחברת אלקטרה, שם רכש ידע על הפצת מקררי וסטינגהאוז. לאלקטרה היה חוזה בלעדי עם וסטינגהאוז, אך היא מכרה זכות זו לקריסטל. לאחר שעזב את קריסטל, הקים בקשי את חברת גולן ווסט ליין בע"מ, ויחד עם חברה נוספת הקים את חברת גולן 91 בע"מ, שהחלה לשווק מקררי וסטינגהאוז. קריסטל הגיבה בהגשת תביעות רבות נגד בקשי, גולן, גולן 91 וסטינגהאוז, בבקשה לפיצוי כספי וצווי מניעה זמניים שימנעו מהן לשווק את מוצרי ווסטינגהאוז. הערכאות הנמוכות יותר העניקו צווי מניעה זמניים במעמד צד אחד, שבוטלו מאוחר יותר, ובערעור נתן בית המשפט המחוזי צו מניעה זמני האוסר על בקשי וגולן להתחרות בקריסטל. בית המשפט פירש תוספת שולית בחוזה של בקשי עם קריסטל, שנחתם בין הצדדים, כהסכמה מפורשת לקביעת תקופת צינון, שבמהלכה בקשי לא יתחרה בקריסטל, וקבע את אורכה לשנה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שניתן להגביל את חופש העיסוק בחוזה וכי על בקשי לכבד את התחייבותו. בנוסף, מצא בית המשפט כי ההתחייבות החוזית של גולן בע"מ ובקשי שלא להתחרות בקריסטל חלה על גולן 91, שכן בקשי היה בעל מניות. באשר לצו המניעה במעמד צד אחד, ציין בית המשפט כי היה מקום לזמן את המשיבים לדיון, שכן לא הייתה דחיפות להצדיק את היעדרותם. עם זאת, בית המשפט לא ביטל את צו המניעה ובחר להכריע בערעורים במקום. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעורם של בקשי וגולן, קיבל את ערעורה של קריסטל נגד גולן 91, והורה על כניסת צו המניעה לתוקף עם הפקדת ערבות על ידי קריסטל. פסק הדין התייחס רק לצווי המניעה הזמניים, ובית המשפט ציפה שבית המשפט המחוזי יסיים את הדיון בתביעה העיקרית בהקדם. העלויות הוענקו לקריסטל.