רע"א 69492-04-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבקשות רשות ערעור (רע"א) 69492-04-26, 12046-05-26, 16087-05-26, 16231-05-26: **הקדמה:** ההחלטה עסקה בארבע בקשות רשות ערעור שהוגשו על ידי מבקש אחד, אשר כוונו נגד ארבעה פסקי דין שונים של בתי המשפט המחוזיים בשלושה מחוזות שונים. כל פסקי הדין דחו ערעורים שהגיש המבקש על החלטות של בתי משפט השלום, אשר דחו את בקשותיו למתן צווים למניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 ("החוק"). מאחר שהבקשות הוגשו על ידי אותו מבקש ונסבו על מסכת עובדתית דומה, הוחלט לדון בהן במאוחד. **עיקרי הרקע העובדתי:** 1. **הליכים קודמים:** המבקש ניהל שרשרת ארוכה של הליכים משפטיים נגד גורמי רווחה וטיפול בעיריית מודיעין עילית. הליכים אלו התבססו על טרוניותיו בנוגע לאופן טיפולם של גורמים אלו במשפחתו, בעיקר בתחום הרחקת רשויות הרווחה מהטיפול באשתו ובילדיו. בקשות רבות שהגיש בנושא זה נדחו, וכך גם הערעורים שהוגשו עליהן. בנוסף, נדחו גם בקשות רשות ערעור שהגיש לבית המשפט העליון. 2. **בקשות לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת:** בין אפריל למאי 2026, הגיש המבקש ארבע בקשות נפרדות בארבעה בתי משפט שלום שונים (בירושלים, רמלה ותל אביב) למתן צווים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת נגד גורמי המקצוע בתחום הרווחה. בבקשות אלו, ייחס המבקש לגורמי המקצוע שורת מעשים, כגון שימוש לרעה בסמכות והצגת מצגים כוזבים, וביקש סעדים כגון הרחקת רשויות הרווחה ממשפחתו, מניעת גישה לתיקים רפואיים, והעברת הטיפול לעיר אחרת. בנוסף, ביקש "סעד זמני לאזוק למעצר" של אחת המשיבות בגין "פעילות טרור" ו"להרחקתן של המשיבות מכל תושבי מודיעין עילית". 3. **החלטות בתי משפט השלום והמחוזיים:** * בתי משפט השלום קבעו, ברובם, כי הסעדים המבוקשים על ידי המבקש אינם עולים בקנה אחד עם מטרות חוק מניעת הטרדה מאיימת. הם קבעו כי הבקשות מכוונות לסעד מינהלי שימנע מרשויות הרווחה לפעול במסגרת תפקידם בחוק, וכי אין החוק מהווה את האכסניה המתאימה לבירור טענות אלו. * במקרים מסוימים, בקשות המבקש נדחו אף על הסף, מבלי לקיים דיון, לאור התנהלותו שפורשה כ"פורום שופינג" (הגשת בקשות דומות במחוזות שונים לאחר דחייתן). * בתי המשפט המחוזיים דחו את ערעורי המבקש, תוך שקבעו כי הוא ממחזר טענות שכבר נדחו, ומתעלם מהקביעות העקביות של הערכאות בדבר אי-התאמת המסלול הדיוני שבחר. הובהר כי במקרים מסוימים, ניתן לדחות בקשה אף ללא שמיעת טענות בעל-פה (בהתאם לסעיף 7(ה) לחוק), בנסיבות חריגות. **ניתוח משפטי – עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **פרשנות ותכלית חוק מניעת הטרדה מאיימת:** * **עקרון מרכזי:** ההחלטה מדגישה את העיקרון כי חוק מניעת הטרדה מאיימת אינו נועד לשמש ככלי להשגת סעדים מינהליים או כאמצעי לביקורת על אופן פעולתם של גופי רווחה. בתי המשפט קבעו בעקביות כי הטענות והסעדים שהתבקשו על ידי המבקש – כגון הרחקת גורמי רווחה, ביטול סמכויותיהם, או אף פיטוריהם – אינם נופלים בגדר הטרדה מאיימת כפי שהיא מוגדרת בחוק. * **הבחנה בין הטרדה מאיימת לסכסוך מינהלי/טיפולי:** ההחלטה מחדדת את ההבחנה בין מצבים של הטרדה מאיימת, שבהם נדרש בית המשפט להגן על אדם מפני התנהגות מאיימת וטורדנית, לבין סכסוכים הנוגעים לסמכויות מינהליות או לאיכות הטיפול שמספקים גופים ציבוריים. במקרים האחרונים, האכסניה המתאימה לדיון היא לרוב ועדות מקצועיות, בתי משפט לעניינים מינהליים, או בית המשפט לענייני משפחה (בהקשרים רלוונטיים), ולא בית המשפט הדן בבקשות לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת. * **חידוש/חידוד:** ההחלטה מחזקת את הפרקטיקה המשפטית המבחינה בין שימוש ראוי בכלי משפטי לבין שימוש לרעה בו. המקרה מדגים כיצד בית המשפט מגן על עצמו ועל המערכת השיפוטית מפני ניסיונות להשתמש בחוקים מסוימים למטרות שאינן תואמות את תכליתם המקורית. 2. **"גלגול שלישי" ורשות ערעור:** * **עקרון:** ההחלטה דוחה את בקשות רשות הערעור תוך יישום הכלל המחמיר של "גלגול שלישי" (ערעור על החלטה של בית משפט מחוזי בערעור על החלטת בית משפט שלום, ללא עילה מיוחדת). כבוד השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי המבקש לא הצביע על שאלה משפטית עקרונית, חריגה, או עיוות דין שיצדיקו דיון נוסף בבית המשפט העליון. * **יישום:** הדחייה נבעה מכך שהמבקש לא עמד באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. הוא לא טען לשאלה משפטית עקרונית ולא הצביע על עיוות דין. בכך, ההחלטה משקפת את המגמה לצמצם את מספר הערעורים הנשמעים בבית המשפט העליון, ולהשאיר את הדיון לבית המשפט המחוזי כערכאת ערעור סופית במקרים רבים. 3. **שימוש לרעה בהליכי משפט ("פורום שופינג" והליכי סרק):** * **עקרון:** בית המשפט העליון רואה בחומרה שימוש לרעה בהליכי משפט. הדבר כולל הגשת בקשות מרובות וזהות לבתי משפט שונים ("פורום שופינג") או הגשת הליכים חסרי סיכוי באופן סדרתי ("הליכי סרק"). * **יישום:** בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ופסיקה רלוונטית, קבע בית המשפט כי התנהלות המבקש, אשר הגיש בקשות זהות במחוזות שונים לאחר שנדחו, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. התנהלות זו גם "כלתה זמן שיפוטי יקר". * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מדגישה כי גם כאשר מוגשות בקשות במסגרת חוקים ספציפיים, כגון חוק מניעת הטרדה מאיימת, בית המשפט יבחן את ההתנהלות הכוללת של הפונה, ובמידת הצורך יפסוק כי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. 4. **סעיף 7(ה) לחוק מניעת הטרדה מאיימת – דחיית בקשה ללא דיון:** * **עקרון:** סעיף 7(ה) לחוק מאפשר לבית המשפט לדחות בקשה למתן צו הטרדה מאיימת מבלי לקיים דיון בעל-פה, אם ברור כי אין עילה למתן הצו. * **יישום:** כבוד השופטת כנפי-שטייניץ אישרה את החלטות בתי המשפט לדחות בקשות מסוימות על הסף וללא דיון. היא נימקה זאת בכך שהחוק מתיר זאת בנסיבות חריגות, שכבר התקיימו מספר רב של דיונים קודמים בהם המבקש שטח טענותיו, וכי הובהר לו שוב ושוב שהמסלול הדיוני שבחר שגוי. * **הדגשה:** ההחלטה מבהירה כי סעיף זה אינו מהווה "אות מת" אלא כלי המאפשר לבית המשפט להימנע מהארכת הליכים מיותרים במקרים ברורים, תוך איזון עם זכות הגישה לבית המשפט. במקרה זה, נוכח ההיסטוריה הארוכה של הליכים קודמים ודחיות חוזרות, ניתן היה לראות בדחייה ללא דיון עניין מוצדק. **סיכום:** החלטתה של כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ מדגימה יישום עקבי של עקרונות משפטיים מושרשים, תוך חידודם בהקשר של חוק מניעת הטרדה מאיימת ושימוש לרעה בהליכי משפט. ההחלטה מחזקת את ההבחנה בין הליכים המתאימים לבירור טענות מינהליות לבין הליכים המיועדים לטיפול בהטרדה מאיימת. היא מדגישה את תפקידו של בית המשפט כגוף המופקד על שמירת הסדר הדיוני, מניעת ניצול לרעה של מערכת המשפט, והגנה על יעילותה. בכך, ההחלטה תורמת לחידוד הפרקטיקה המשפטית ולהבטחת השימוש הראוי בכלים משפטיים.