גמ"ר 707-11-15

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת מוות בנהיגה רשלנית ובנהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה נגרם לאדם חבלה של ממש. מהראיות עולה כי הנאשם נהג במשאית דאף שפגעה במספר כלי רכב, הרגה נהג אחד ופצעה אחרים, בהם בנו, וגרמה נזק משמעותי לכלי הרכב המעורבים. תסקיר שירות המבחן פירט את נסיבותיו האישיות, בריאותו וקשייו הנפשיים של הנאשם בעקבות התאונה, והעריך את הצורך שלו בטיפול. הוא ציין גם את האמפתיה שלו לקורבנות ולמשפחותיהם, ואת הסיכון הנמוך לפגיעה חוזרת. התביעה טענה לענישה מחמירה, תוך הדגשת הרשלנות הקיצונית הכרוכה בכך והצורך בהרתעה, בעוד ההגנה התמקדה בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובהיעדר תאונות קודמות בהיסטוריית הנהיגה שלו. בית המשפט הדגיש בפסק דינו את עקרון ההלימה בגזר הדין ואת הצורך לשמור על קדושת החיים ושלום הציבור. בית המשפט קבע כי רשלנותו של הנאשם היא בינונית-גבוהה, והעמידה אותו בטווח עונש של 17 עד 30 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובעברו התעבורתי, גזר עליו בית המשפט 20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, 12 שנות פסילה לנהיגה, 20 חודשי פסילה על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪. בית המשפט אף הורה לנתבע לשלם פיצויים למשפחת המנוח בהליכים אזרחיים. עונש המאסר נדחה ל-1 בינואר 2018, בכפוף לתנאים מסוימים, בהם הפקדת מזומן וחתימת ערב צד ג'.