ע"א 137/68

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך רכושי בין בעלים משותפים של חלקת קרקע ובניין. המערערת, שהיא אחת הבעלים המשותפים, הסכימה למכור את חלקה לקונה, וקיבלה את מלוא מחיר המכירה. עם זאת, נרשמה הערה בדבר התחייבות המערערת, והקונה הפך לבעלים החוקיים של החלק הרשום על שם המערערת. הקונה, שיוצגה על ידי עורך דין, פתחה בהליכים לחלוקת הנכס, שכן המערערת התכוונה למכור את חלקה לקונה באופן בלעדי. המשיבים התנגדו וטענו כי המערערת מנסה לשלול מהם זכות קדימה חוקית לרכוש את חלקה של המערערת. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער. נפסק כי למערערת, כבעלים משותפים, עומדת הזכות לפתוח בהליכי חלוקה, ללא קשר לכוונתה למכור את חלקה. עוד קבע בית המשפט כי הזכות לפתוח בהליכי חלוקה שייכת אך ורק לבעלים החוקיים של הנכס, ולא לבעלים ישר, כפי שטענו המשיבים. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי ייפוי הכוח שנתנה המערערת לעורך דינה תקף ודי בו כדי להסמיך אותו להגיש את תביעת החלוקה בשמה, בניגוד לפסיקת בית המשפט המחוזי. הערעור התקבל אפוא, והתיק הוחזר לבית משפט השלום לדיון נוסף בתביעת המערער. המשיבים חויבו בהוצאות המערער בכל שלוש הערכאות, בסך 2,500 ל"י. פסק הדין ניתן ב-20 באוגוסט 1968 על ידי השופט כהן, בהסכמת השופטים מני ולנדאו.